
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «הסבר על דיסקים מסוג NAS ו-SAN» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
הקטגוריה השנייה שקיימת היא כבר מדברת על זה שאני לא משתמש בדיסקים מקומיים, אלא אני משתמש במערכת Storage מרכזית אצלי ברשת, ממנה אני מספק דיסקים לשרתים.
אני יכול לקנות מכונת Storage, היא מלאה בדיסקים, וממנה אני, על ידי פרוטוקולים מיוחדים, אני מספק דיסקים, אני מספק שטח אחסון לשרתים השונים.
וגם זה מתחלק לקטגוריות. יש לי SAN, NAS ו-Object. בעולם ה-Storage הראשי בארגון, מה שאנחנו עושים, אנחנו קונים מכונה, למשל, נטאפ, EMC, דל HP.
המכונה הזאת היא, כשאני אומר מכונה, זה ארון עם שרת, עם מלא דיסקים שמחוברים אליו. אני אראה לכם עוד שנייה ציור של משהו אמיתי מהאינטרנט. מכונה שמחוברים אליה המון דיסקים מאחורה, הם יכולים להיות NVME, SSD, HDD, וואטאבר, לא משנה כרגע.
והמכונה הזאת באמצעות תוכנה מספקת שטח אחסון לשרתים השונים דרך הרשת, דרך איזושהי רשת. זוכרים נטפליקס שעושה סטרימינג של סרטים והסרטים לא מקומיים? אותו רעיון.
אז יש לי פה מכונה שמייצרת דיסק וירטואלי ומציגה אותו למחשב שלי. המכונה הזאת יכולה ליצור לי דיסקים שייראו כדיסק מקומי בשרתים.
השרת חושב שזה דיסק מקומי, וכשהוא חושב שזה דיסק מקומי הוא משתמש בבלוק סאבסיסטם של ה-Operating System, מערכת הפעלה, וכותב וקורא מהדיסק.
הוא חושב שהדיסק הזה מקומי, הוא לא יודע שזה מגיע מהרשת. יש כמה פרוטוקולים שבשימוש היום כדי להציג דיסק שנראה כמו דיסק מקומי, מתנהג כמו דיסק מקומי, אבל הוא מגיע בצורה, נקרא לזה וירטואלית, מהרשת.
יש לי פרוטוקול האסקזיה מאוד פופולרי ופרוטוקול הפייבר. סטורג' ראשי בארגון זה מכונה שיש בה מלא דיסקים וממנה אני מציג דיסקים לשרתים השונים לינוקס או ווינדאוס.
כשהמכונה נקראת SAN Storage, אנחנו מתכוונים לזה שהמכונה תציג דיסקים שייראו כאילו הם מקומיים בשרתים, אבל הם באים מהמכונה עצמה. ואיך זה נעשה?
זה נעשה בעזרת פרוטוקולים כמו iSCSI ו-FIBER פרוטוקול. אז למשל אני יוצר פה ווליום וירטואלי של 2 טרבייט, והופ, הוא מופיע פה כקונן E. אני יוצר ווליום של 4 טרבייט, והופס, הוא מופיע פה כקונן D. כשאני אומר "הוא מופיע" זה אתם, לוחצים על כמה כפתורים,
קליק קליק קליק, ואתם מייצרים ווליום בסטורג' זה באמת מאוד מאוד טריוויאלי. במיוחד עם היום, המכונות של הסטורג' היום שהכל, אתם מנהלים אותם עם Web אינטרפייס מאוד מאוד פשוט לייצר דיסק ולהציג אותו למכונות.
שוב פעם, המכונות קיבלו את הדיסק הזה, את הווליום הזה, והם קיבלו אותו ממכונה SAN, Storage Attached Network.
זה מאפשר לנו ליצור בלוק ווליומס לווינדוס וללינוקס. בלוק ווליום או בלוק סטורג' או בלוק דרייב, וזה נעשה באמצעות פרוטוקולים, האסקזי ופייבר.
יש עוד מלא פרוטוקולים, כל מיני פרוטוקולים חדשניים מאוד, שמאפשרים מהירויות מאוד גבוהות. שוב פעם, אני לא נכנס לזה כרגע. אלה הם ה-traditional, המאוד מאוד מיינסטרים, נקרא לזה.
אז אמרתי שיש דיסקים מקומיים שאני מחבר למחשב. אמרתי שאני יכול להציג דיסקים למחשב ממכונת סטורג' ראשית, ואני יכול להציג את הדיסקים האלה שייראו כמו דיסק מקומי, כמו, וזה ייקרא SAN Storage.
אבל מה לגבי שיתופים ברשת? שיתוף או NFS אקספורט ללינוקס. זה נקרא NAS Storage, זה נקרא Networked Hat Storage, אני יכול להציג CIF Shares ו-Network Drives ו-NFS Mount, או יותר נכון NFS אקספורט הייתי צריך לקרוא לזה, אקספורטס, אני יכול להציג מהמכונה הזאת בצורה וירטואלית דיסקים למכונות האלה, על הדיסק, אם יותר נכון, השטח אחסון הזה,
יכול להיות שהוא יהיה קונן רשת, מה שנקרא Network Drive ו-Windows, או, שוב פעם, NFS Export ו-NFS Mount בצד הזה של ה-Client, של המכונה.
אנחנו עושים את זה באמצעות NFS פרוטוקול, למשל, ו-CIFS ו-SMB פרוטוקול ל-Windows. Windows משתמש ב... אנחנו נשתמש בפרוטוקול הזה בדרך כלל, ולינוקס בפרוטוקול ל-NFS.
בינינו, שניהם תומכים בשני הפרוטוקולים.