סוגי זיכרון בשרת SQL
פרקי ההרצאה: סוגי זיכרון בשרת SQL
תמלול ההרצאה: סוגי זיכרון בשרת SQL
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «סוגי זיכרון בשרת SQL» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
ברגע שאנחנו מתעסקים עם דטאבייסים, חשוב לנו להבין עוד כמה נתונים לגבי זיכרון. המחשב עובד עם זיכרון, אבל מה זה בעצם זיכרון? אנחנו יודעים שיש כל מיני סוגי זיכרונות במחשב.
בואו נעשה קצת סדר בעולם הזה, ונבין למה זה קשור וחשוב להבין כשאנחנו מתעסקים עם דטאבייסים. דבר ראשון, בטח נתקלתם בהארד דרייב או הארד דיסק.
מה זה? זה בעצם יחידת זיכרון שהתפקיד שלה זה לאחסן קבצים, תמונות, וידאו, סאונד, אפליקציות, משחקים, זה ההארדיסק.
יש לו כמות גדולה של אחסון, הארדיסק יכול לאחסן המון המון מידע. הוא מה שנקרא נון וולוטייל. וולוטייל זה נדיף, זה אומר משהו שנעלם לבד, אז הוא נון וולוטייל, זאת אומרת הוא לא נדיף.
מה זה אומר? זה אומר שכשאני סוגר את המחשב והמחשב נחבא, המידע שנמצא בהארדיסק לא נמחק, וזה מה שזה אומר, שהוא לא נדיף. התמונות ששמרנו והסרטונים, כולם ממשיכים להיות בהארדיסק. אני אדליק את המחשב, המידע נמצא שם, כמובן, אחרת אף אחד לא היה קונה את ההארדיסק הזה.
אבל יש חיסרון בהארדיסק והוא T מבחינת גישה, קריאה וכתיבה. למה? זאת הטכנולוגיה, ככה הארדיסקים בנויים. פעם היו מכניים, הייתה שם זרוע מכנית, ולכן הם היו מאוד מאוד איטיים, היום כמובן הם יותר מהירים, אבל עדיין הגישה אליהם היא איטית.
זה נותן לנו איזושהי בעיה מפני שכשאנחנו עכשיו לוחצים דאבל קליק על איזה אפליקציה או משחק שיושבים לנו בהרדיסק וממתינים שם כקובץ בסבבה בלי להפריע לאף אחד ואנחנו רוצים לשחק בהם ולוחצים דאבל קליק הם לא יכולים לרוץ מתוך ההרדיסק כי ההרדיסק הוא איטי מדי הוא רק אחראי לשמור עליהם אבל הוא לא יודע להריץ אותם.
פה יש סוג שני של זיכרון כבר נראה אותו קודם כל אני רואה שצירפתי פה תמונה של הארדיסק, הנה תמונה ראשונה, הנה תמונה שנייה וההארדיסק הישן והנה יש לנו כאן הארדיסק ssd, הוא יותר מהיר אבל אלה התמונות.
אז אמרנו האפליקציות יושבות פה, הן לא יכולות לרוץ מכאן. פה יש לנו ממורי נוסף שנקרא ראנדום אקסס ממורי, זה הראשי דירות, זיכרון גישה אקראית, זה אומר שאנחנו יכולים לגשת והמחשב יכול לשמור כל מיני דברים בזיכרון הזה
בכל מיני מקומות הקרעיים, איפה שיש לו מקום, אבל כמה דברים להבין בנוגע לראם. דבר ראשון, התפקיד שלו זה להחזיק את האפליקציות כשהן רצות.
מערכת ההפעלה מעלה אותה מההארדיסק לראם ומריצה אותה מהראם, וגם אם היא משתמשת במידע, המידע שהיא משתמשת בו זה מידע שיושב גם כן בתוך הראם.
המידע לא יכול לשבת בהארדיסק והאפליקציה תשתמש איתו. הארדיסק שומר קבצים. משהו שחשוב להסביר בנוגע לRAM הוא מאוד מהיר, זאת הסיבה שהאפליקציות רצות ממנו, הוא נדיף.
זאת אומרת, אם אני אסגור את המחשב, כל מה שהיה בRAM נעלם, וחיסרון מאוד גדול של הRAM זה שהוא קטן, הוא לא גדול, הhard disk הרבה יותר גדול מהRAM, ולפעמים קבצים שלמים שנמצאים בhard disk, כמו לדוגמת דאטה בסמנות גדול, בכלל הם יכולים להיות יותר גדולים מכל הRAM שיש לנו. אז הRAM הוא לא גדול, הוא לא מיועד להחזיק את כל הקבצים שיש לנו
במחשב. הנה תמונה של הראם, בטח נתקלתם בכרטיסים האלה עם הג'וקים עליהם, זה בעצם הזיכרון הזה. עכשיו, איך בעצם מערכת ההפעלה והמחשב עובדים בין ההרדיסק לראם, ואיפה הדאטאבייט שלנו נמצא וכל הסיפור הזה.
אז יש לנו פה את המחשב. למחשב יש את המעבד CPU, הנה המעבד של אינטל, והמעבד זה שמריץ לנו את התוכנות ועושה את הפעולות ואת הפקודות ואת השורות קוד. יש לנו בנוסף את ההארדיסק שבהארדיסק יושבות האפליקציות והקבצים והתמונות.
הנה דוגמא לאפליקציה שיושבת שאנחנו יכולים ללחוץ עליה דאבל קליק והיא רצה. ויש לנו דאטאבייס. בואו נניח שהאפליקציה שלנו אפילו משתמשת עם הדאטאבייס הזה.
דאטאבייסים יושבים בהארדיסק. CPU רוצה לעבוד עם ההארדיסק, סליחה, לא עם ההארדיסק, עם האפליקציה שלנו. יוזר עושה דאבל קליק על האפליקציה, רוצה להריץ אותה, איזשהו משחק שהוא רוצה לשחק איתו, שמשתמש עם דאטאבייס, בוא נניח הכל נמצא אצלי במחשב, הוא לא יכול.
לכן יש לנו פה את הרם. מה שמערכת ההפעלה עושה, היא אומרת כזה דבר. קודם כל, ההרדיסק עובד רק עם הרם, לא ההרדיסק, סליחה, ה-CPU, מעבד המחשב, עובד עם הרם, הוא לא נוגע בהרדיסק, ההרדיסק ראיתי מדי בשבילו, הוא לא יכול להריץ ממנו שום דבר.
ניוזר לוחץ דאבל קליק על אפליקציה בשביל להריץ אותה, מערכת הפעלה לוקחת ומעתיקה אותה לראם בשביל שהיא תרוץ מפה.
האפליקציה עושה שימוש בדאטאבייס, ניגשת לדאטאבייס, אוקיי, אומרת אני רוצה מידע מהדאטאבייס. היא לא יכולה לעבוד עם הדאטאבייס שנמצא בתוך הארדיסק, אז המערכת לוקחת את המידע שהאפליקציה ביקשה, בדיוק מה היא ביקשה, ומעלה אותו לראם גם כן, הנה הדאטה שהיא רוצה,
אז האפליקציה יכולה לעבוד עם הדאטה שנמצא ברם. אז למה? זה חשוב לנו להבין את הנקודה הזאת. בואו נסתכל עוד פעם על הנתונים שיש לנו.
הרדיסק הוא גדול, יכול להחזיק כמויות גדולות של מידע, אבל הוא איטי. כל פנייה להרדיסק לוקחת הרבה זמן יחסית לפעילויות אחרות של האפליקציה.
חישובים זה משהו מאוד מהיר, פניות לדיסק הם דברים איטיים, ותחשבו שיכול להיות שבכלל הדאטאבייס לא נמצא אצלי במחשב, נמצא בכלל במחשב מרוחק, בהארדיפט של מחשב מרוחק, זה עוד יותר EAT. אני גם ניגש ברשת האינטרנט