
--global קובע שההגדרה תקפה לכל פרויקטי הגיט במחשב, ולא רק לפרויקט נוכחי. יש קונפיגורציית global אחת למחשב. אפשר גם להריץ git config --edit לפתיחת כל קובץ הקונפיגורציה בעורך, במקום להגדיר פרמטר בודד.הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «פקודות לתחילת עבודה ב-git» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
לפני שאנחנו עוברים להנדזון מול עבודה בגיט, עבודה על ידי כתיבת פקודות, בואו נכיר אותם רגע בצורה סטרילית. דרך המצגת, על מנת לעבור ולקבל תמונה כללית על מה מדובר, מהם היכולות ומה אנחנו יכולים לעשות.
תחילת העבודה בגיט, כאמור, אנחנו חייבים לקנפג לעצמנו קובץ הגדרות, קובץ של קונפיגוריישן. רמת הקובץ מוגדרת על ידי הפרמטר גלובל, על ידי זה שאנחנו מציינים כאן גלובל, אז אנחנו מציינים שהפרמטרים עצמם שאותם אנחנו מגדירים יהיו גלובליים לגבי כל הפרויקטים של גיט שאני אפתח אצלי על המחשב.
יש גלובל אחד פר מחשב, פר אזור עבודה שלי, שהוא מגדיר את כל הקונפיגורציה עצמה, את כל הפרמטרים עצמם. כאן אנחנו מגדירים את שם הפרמטר, הפרמטר עצמו מחולק לפי סקשן, נקודה שם הפרמטר, שם האטריביט עצמו, ולאחר מכן הערך שאותו אנחנו רוצים לתת לאותו פרמטר.
גיט קונפיג כאמור זוהי הפקודה שבה אנחנו נכנסים לתוך ה-configuration file ומגדירים אותו. אנחנו מכירים גם את גיט שאנחנו יכולים לפתוח את קונפיג ותחת השר כנפוג פרמטר כזה או אחר במקום ללכת ולציין פרמטר כזה או אחר אז אנחנו יכולים לרשום פעמיים Edit.
פעמיים Edit משמעות הדבר שבה אנחנו בעצם פותחים את אותו קובץ קונפיגורציה דרך האדיטור ללא הבחנה ושם נוכל לערוך את כל הפרמטרים ולא בצורה ספציפית נקודתית פרמטר כזה או אחר. כמובן שגם כאן ניתן לשרשר את הפרמטר של מינוס מינוס גלובל.
נתקדם הלאה. שיש לנו מידע שהוא נמצא בתוך ריפוזיטורי מרוחק, במקרה הזה יש לי כאן ריפוזיטורי שנתון לי ה-URL שלו, והריפוזיטורי נמצא בתוך GitHub, מחסן נתונים משותף open source לכלל משתמשים של גיט, והוא נמצא שם, יש לו שם יוניקי,
תמיד זה שם מזהה חד ערכי, ואם אני רוצה להוריד אותו אליי, אז יש לנו כאן את הפקודה של גיט קלואון על מנת לקחת את אותו תוכן שנמצא שם להוריד אותו.
מכאן ואילך אני יכול לצפות בכל המידע שיש שם בכל הקבצים לפתוח אותם אני לא אוכל אני אוכל לערוך אותם מקומית אני לא אוכל לשנות אותם בחזרה בתוך הרשת אלא אם כן קיבלתי אישור קולבוריישן כפי שנראה את זה בהמשך.
ואחרי שעשיתי את הפקודה שרשומה כאן לפניכם פקודה מספר אחת מה מה שיקרה תיווצר לי ספרייה בהתאם לשם של הריפוזיטורי ואם אני ארצה לראות את הקבצים אז אני אצטרך לעשות cd change directory על מנת להיכנס לאותה ספרייה ולראות את הקבצים עצמם.
תחילת עבודתנו בתוך גיט אנחנו קודם כל יוצרים ספרייה בואו נעקוב אחר הפקודות ואת כולם אנחנו נראה בהמשך. mkdir פקודה של DOS לפני הגעתנו לפקודות של גיט אנחנו קודם כל בפקודות של DOS יוצרים ספרייה, אזור עבודה נוח, מבודד,
שבו אנחנו נוכל לעבוד עם הקבצים שלנו, אז יצרתי כאן ספרייה. נכנסתי לתוך הספרייה, CD, Change Directory, וכאן אנחנו יכולים לעשות אוסף של פקודות שבו אני משנה את הקבצים שלי, עורך אותם, מתקן אותם, מוסיף אותם, יוצר מה שיוצר.
אני יכול לכתוב כאן דיר על מנת לראות את הקבצים עצמם, מה יש לי בה, מה עשיתי, מה יצרתי, אלו הם הקבצים שנמצאים לי כרגע בתוך הספרייה. ועכשיו, כאשר אני רוצה להתחיל לעבוד ולהעביר את הספרייה שלי למצב של גיט, למצב עבודה של גיט, שיהיה לי כאן, מה זה אומר מצב עבודה של גיט?
שיהיה לי כאן version control על הקבצים. אז יש כאן סדר של פקודות שאותו צריך להריץ. פקודה ראשונה זו פקודת init. גיט init. להתחיל את הספרייה הנוכחית שבה אני נמצא, להפוך אותה להיות ריפוזיטורי של וורז'ן קונטרול, להיות וורקינג אריה של וורז'ן קונטרול וריפוזיטורי של וורז'ן קונטרול.
כל מה שיש לי בעצם בתוך גיט, אני יוצר זאת ב-initialized ובפקודת get int, הפקודה הראשונה שאני חייב להריץ ברגע שאני מייצר, מתחיל פרויקט חדש, בנושא של גיט.
אני לא צריך לייצר אותה כל פעם, כל תחילת העבודה שלי, אלא רק בפעם הראשונה. once יצרתי אותה, יצרתי קבצים כדי לצרף אותם