הרצת הטסטים
עם דפדפנים שונים

בלי כתוביותעם כתוביות

מילון מושגים:

דפדפן - תוכנה שמציגה דפי אינטרנט ומריצה את הקוד שבהם, ומאפשרת לגלוש בין אתרים, למשל Chrome או Firefox.

פריימוורק - מסגרת תוכנה שמספקת מבנה וכלים מוכנים לפיתוח יישומים, כדי לחסוך כתיבת קוד חוזר.

משתנה - שם שמפנה למקום בזיכרון שבו נשמר ערך שיכול להשתנות במהלך ריצת התוכנית, כמו מספר, טקסט או אובייקט.

Selenium - כלי לאוטומציה של דפדפן, המשמש בעיקר לבדיקות אוטומטיות של אתרים ויישומי אינטרנט.

ספרייה - אוסף קוד מוכן, כמו פונקציות ומחלקות, שמפתחים משתמשים בו בתוכניותיהם במקום לכתוב הכול מחדש.

פרמטר - ערך שמועבר לפונקציה או לפקודה כקלט, ומשפיע על אופן פעולתן ועל התוצאה שהן מחזירות.

הרצת הטסטים עם דפדפנים שונים

אחרי שהפרויקט ב-Robot Framework בנוי משכבות, אפשר להריץ את אותם טסטים על דפדפנים שונים בלי לגעת בקוד, רק בעזרת משתנה שמועבר בפקודת ההרצה.

איך המבנה עובד

1. שלוש שכבות: הטסט בחלק העליון, ה-Keywords באמצע וה-Common בתחתית. רק בקובץ common.robot משתמשים ב-Selenium Library.

2. ניווט: ב-PyCharm עם Ctrl ולחיצה שמאלית עוברים מהטסט ל-Keyword ומשם ל-Common.

3. פיצול לפי אזורי האפליקציה: אפשר ליצור כמה קבצי טסטים, לוגין, רישום והזמנה, ולכל אחד Page Keywords משלו. ה-Common נותן שירות לכולם. כך אפשר להוסיף טסטים בלי לשכפל את התשתית.

4. משתנה browser מבחוץ: ב-Suite Setup נעשה שימוש במשתנה browser. שולחים אותו בפקודת ההרצה של הרובוט עם browser:chrome או עם הערך של דפדפן אחר, ואין צורך להיכנס לתוכן המערכת.

5. הרצה על כמה דפדפנים: מריצים עם Chrome, אחר כך עם Edge, ואחר כך עם Firefox. הטסט רץ בכל אחד מהם דרך הפרמטר החיצוני.

אחרי ההרצאה אפשר להריץ את אותו טסט על כמה דפדפנים ולהבין איך שלוש שכבות הקבצים עובדות יחד.

השיעור הבא בקורס: ספריית Playwright במקום ספריית Selenium

פרקי ההרצאה: הרצת הטסטים עם דפדפנים שונים

תמלול ההרצאה: הרצת הטסטים עם דפדפנים שונים

הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «הרצת הטסטים עם דפדפנים שונים» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.

00:02
עשינו קפיצת דרך משמעותית ברגע שיצרנו את המבנה השלם של הפרויקט שלנו. כלומר, יש לנו את מבנה הספריות, שזה טסטס, ריסורסס וריזולטס. אז הטסט הוא החלק העליון של התהליך, החלק האמצעי הוא ה-Kewords והחלק התחתון הוא ה-Common.
00:21
ה-Common הוא המקום שבו נעשה שימוש במילות המפתח של ה-Selenium Library. בעצם, המקום היחיד שאנחנו משתמשים בסלניום יהיה בקובץ common.robot שהוא החלק התחתון ביותר בתוך ה-resources שלנו וה-sanity test case הוא החלק המוביל, החלק המרכזי שמתחיל את התהליך ורץ. אני חוזר על התהליך שעשינו, יצרנו קובץ טסט,
00:46
עשינו סט-אפ לחבילה, לערכת טסטים שלנו והתחלנו להריץ את הטסטים כשבטסטים אנחנו משתמשים במילות מפתח keywords כדי להגיע אליהם אני לוחץ קונטרול במקלדת ועם האחבא מכה שמאלי, ואני מגיע בעזרת הפאי צ'ארם לקובץ קי-וורד. הקובץ קי-וורד גם עושה שימוש בקי-וורד פנימיים שלו, קי-וורד טכניים שנמצאים
01:09
ב-common, וכשאני לוחץ אני מגיע לקובץ ה-common שהוא הקובץ הבסיסי ביותר מבחינת התשתית. אז יש לנו שלוש שכבות שאנחנו עושים בהן שימוש.
01:19
כל קובץ מכיל טסטים בחלק אחר של האפליקציה, אחד יהיה לוגין, השני יהיה רג'יסטריישן, השלישי יהיה ביי פרודקט ואז יש לנו פה את הפייג' אובייקט של הטסט עצמו, פייג' קיוארד.
01:34
יש לו זיקה ישירה עם הקובץ הזה, זאת אומרת עם הטסט הזה שלו, טסט לוגין, טסט רג'יסטריישן וטסט אורדר ולכל אחד ואחד מהם יש זיקה ישירה לפייג' קיוארד שלנו. יש לנו את החבילות של הטסטים שלנו, מוצמדים אליהם פייג' קיוארד ספציפיים שהם לכל ולמטה השכבה התחתונה ביותר זה ה-common שהיא נותנת שירות לכל ה-page keywords יש לנו כמה טסטים שלכל אחד יש page
02:06
keywords שהם ספציפיים אבל ה-common keyword הוא כללי והוא נותן שירות לכולם מה זה נותן לנו המבנה הזה אם אני אחזור שנייה לפייצ'ארם שלי זה אומר שאני יכול ל-sanity רובוט ל-sanity שלי לייצר קי-וורד ספציפי שהוא ספציפי לטסטים של ה-Sanity
02:28
ואם אני ארצה להוסיף עוד טסטים אני אוכל להשתמש באותו ספריית קי-וורדס וה-Common הוא ייתן