VLAN - פרוטוקול VTP למתקדמים
הוכן ע"י התלמיד המצטיין: אברהים אבו שיכה
פרקי ההרצאה: VLAN - פרוטוקול VTP למתקדמים
תמלול ההרצאה: VLAN - פרוטוקול VTP למתקדמים
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «VLAN - פרוטוקול VTP למתקדמים» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
vtp או virtual trunking protocol פרק ארבע עוסק בפרוטוקול vtp אנחנו נרחיב עליו נראה בדיוק מה זה אומר אבל בוא נתחיל ונאמר ש vtp אין לו שום קשר לטראנקינג מאיזושהי סיבה זה השם שנתנו לו אנחנו נראה עוד רגע בדיוק מה המשמעות של הפרוטוקול עצמו אז ככה vtp מאפשר לנו בטופולוגיה שיש לנו סוויצ'ים ווילנים מאפשר בעצם להגיע למצב שבו הסוויצ'ים
מלמדים אחד את השני על הגדרות הווילנים. מה זאת אומרת? במידה ויש לי מספר סוויצ'ים שמחוברים יחדיו בטופולוגיה, ואני רוצה להגדיר על כל סוויץ' מספר ווילנים, אני יכול להגדיר את התצורה שאני רוצה על אחד מהסוויצ'ים, ופשוט להגדיר את פרוטוקול VTP או לאפשר אותו בסוויצ'ים השונים,
והם ילמדו אחד את השני על ההגדרות של הווילנים. זה בגדול מה שאומר פרוטוקול VTP. עכשיו, לפני שניכנס ממש לעומק ונראה מה זה אומר וגם איך מיישמים את זה.
אזהרה, כל נושא של לימוד אוטומטי הייתי מאוד נזהר איתו, שזה אומר, אנחנו יודעים איך זה מתחיל, אנחנו אף פעם לא יודעים איך זה יסתיים.
אז המלצתי, למרות שיש לנו את פרוטוקול VTP שמאפשר לנו בעצם לימוד באופן אוטומטי, דינמי של הגדרות VLAN בין הסוויצ'ים, אני ממליץ עדיין להגדיר את זה ידנית על כל סוויץ' ולא להסתמך על הפרוטוקול הזה.
אוקיי, עכשיו אחרי שאמרתי את כל הדברים הללו, הפרוטוקול עצמו. עכשיו, כמו שאמרנו, VTP allows a network manager to configure a switch, כלומר, VTP מאפשר לסיסטם אדמיניסטרטור כלשהו, מי שמנהל את הרשת, להגדיר סוויץ' אחד, ובאמצעות פרוטוקול VTP לעשות פרופגיישן, מה
שנקרא. כלומר, הסוויצ'ים עצמם ילמדו או יפיצו את מגדרות הווילאן עצמו לשאר הסוויצ'ים. עכשיו, מבחינת, אנחנו נראה תצורות של VTP, אז יש שלוש תצורות עיקריות.
כשמדובר על VTP סרבר, או בוא נגיד במקרה הזה יש לנו VTP סרבר ו-VTP קליינט, הכוונה היא שיש לנו סוויץ' אחד שמלמד את שאר הסוויצ'ים, כלומר שהם מוגדרים כ-VTP קליינט, ויש לנו עוד מצב אחד שנקרא Transparent, המילה שקוף, שזה אומר שהוא לא חלק מהתהליך.
אם לדוגמה יש לנו טופולוגיה עם מספר סוויצ'ים ואנחנו רוצים שסוויץ' אחד דווקא לא ייקח חלק בתהליך, אנחנו רוצים להגדיר עליו לוקאלית מה שנגדיר, אז הוא יהיה, הוא יוגדר בצורה שנקראת טרנספרד.
עכשיו, דבר ראשון, לפני שאנחנו נגדיר את הפרוטוקול עצמו או ניכנס למצבים השונים שלו, אני רק רוצה להזכיר לכם שכשאנחנו מגדירים איזשהן הגדרות וילאן בסוויץ', אוטומטית נוצר כובד שנקרא וילאן.דאט בפלאש.
וכשאנחנו רוצים לאפס סוויץ', אז חשוב מאוד לא רק לעשות erase start, אלא גם למחוק את הקובץ הזה, את הקובץ vlan.dat, פשוט לעשות delete flash.2 vlan.dat, אחרת, אמנם ההגדרות של ה-running configuration, שקובץ ההגדרות שלנו יימחקו עם erase start, אבל כל ההגדרות של הווילאן עדיין נשארים בסוויץ',
אז קחו את זה בחשבון. עכשיו, פרוטוקול VTP מאפשר בעצם לימוד של וילאנים רק בטווח של ה-Normal Range וילאנס, מה שנקרא, וילאנים 1 עד 1005, וכל נושא של Extended Range, כשדיברנו על וילאנים פשוט ציינו שיש גם טווח נוסף של Extended Range וילאנס,
הוא לא נלמד באמצעות VTP. אוקיי, אז מה היתרונות של VTP? הגדרות של וילאנים, יש לנו עקביות בעצם לאורך כל הרשת, כי אם יש לנו סוויץ' אחד שמפיץ את כל ההגדרות, עליו נשמר את כל התצורה, והוא מפיץ אותם לשאר הרשת, לשאר הסוויצ'ים ברשת,
אז זה אומר שיש לנו אחידות בעצם הרשת, בהגדרות. נושא של מעקב אחרי הגדרות הווילנים, שוב, זה הכל עניין של שליטה, אם יש לי סוויץ' אחד שבעצם עליו יש את כל ההגדרות, ומיימד את כל השאר, אז יש לי גם יותר קל לנהל מעקב אחרי ההגדרות של הווילנים.
בוא נגיד, רוב התכונות כאן מתייחסות באמת לנושא של השליטה של הווילנים. אוקיי, Dynamic Trunk Configuration, לגבי כל הנושא של חיבור טראנק, בשביל שסוויצ'ים ילמדו אחד את השני על כל הגדרות של הווילאנים, אז כמובן שחייבים להגדיר בין הסוויצ'ים את החיבור כחיבור טראנק.
זה מה שאנחנו נראה עוד מעט כשנגיע לחלק המעשי של הפרוטוקול עצמו. עכשיו, כל מיני מרכיבים שיש לנו ב-VTP. עכשיו, לפני שאני אכנס ל...
מה שנעשה עכשיו, אני פשוט אבנה איזה טופולוגיה קצרה, ובה אנחנו נראה למה אני מתכוון. יהיה לי פה איזה טופולוגיה פשוטה של מספר סוויצ'ים.
שמבחינת הסוויצ'ים עצמם נכון שבפאקטרס יש לנו מספר דגמים בדרך כלל אנחנו נשתמש בדגמים מה שנקרא ג'נריק כלומר לא ג'נריק pt שזה סליחה לא ג'נריק pt empty שזה ללא פורטים אלא בג'נריק עכשיו קחו בחשבון שבוא נסתכל שנייה על זה פשוט טיפ קטן לגבי הפאקטרסר ישנם פעמים שאנחנו רוצים להגדיר הגדרות על
כמות מסוימת של פורטים אז אני אני רוצה להשתמש בפקודה אינטרפייס ריינג' שאני אוכל עכשיו להיכנס לתצורת קינפוק של טווח מסוים של פורטים.
אז אני לא יכול לעשות את זה עם כל הדגמים בפאקט טרייסר. כלומר אם אני לוקח את הג'נריק, ועכשיו אני אעשה לכם show IP interface brief, אז אתם רואים איך המספור כאן של הפורטים זה 0, 1, 1, 2, 1 וכו', כלומר הספרה פה השמאלית היא מה שמשתנה.
מה שפשוט מונע ממני להשתמש בפקודה אינטרפייס ריינג'. אבל אם לדוגמא הייתי לוקח אחד מ-2960 או 50, בוא ניקח נגיד 2960 ועכשיו אני אשתמש באותה פקודה.
בוא ניתן לסוויץ' כרגע לעלות ועכשיו אני אעשה show IP interface brief. אנחנו רואים שיש לנו את הפורטים המוספרים 01, 02 וכו'.
כך שאם אני רוצה להתייחס לקבוצה עכשיו, אני פשוט רושם interface, range ואז את הממשקים עצמם ואז אני יכול להכיל הגדרות מסוימות.
זה דוגמא 1 עד 4 לדוגמא אוקיי ואז כל הגדרות שכמו שאתם רואים ה command prompt שלי עכשיו השתנה לconfig interface range ועכשיו כל הגדרות שאני אגדיר אם אני רוצה להגדיר לדוגמא נושא של הגדרות של port security או נושא של אני רוצה שכולם יהיו access port וכולי אני יכול להגדיר את זה תחת המצב הזה אוקיי אז זה טיפ קטן לגבי הסוויצ'ים שאתם
בוחרים בטופולוגיה אני כבר אשתמש בסוויץ הזה כבר ב-2960 למרות שבטופולוגיה שלנו זה קצת פחות משמעותי. מה שאני אעשה, אני לקחתי כאן בוא נגיד טופולוגיה של שלושה סוויצ'ים, שכל אחד בעצם יהיה לו תפקיד אחר.
הסוויץ' הראשון, אנחנו נקרא לו כסרבר, הוא יהיה נגיד הסוויץ' הראשי מהגדרות. סוויץ' אמצעי נקרא לו טרנספרנט, והסוויץ' האחרון, אנחנו נקרא לו קליינט. עכשיו אנחנו נראה את זה עוד מעט למה אני מתכוון, בואו נחבר אותם גם.
להזכירכם, כשאנחנו מדברים על סוג של כבילה, אז למרות שהיום אנחנו יודעים שיש, דיברנו על זה בפרק הראשון, שיש כבר פורטים היום שיודעים להתאים אוטומטית את סוג התצורה של החיבור לסוג הכבל, זאת אומרת, אנחנו יודעים ששני רכיבים מאותו סוג אנחנו משתמשים בקרוס, אבל היום יש כבר תצורה שנקראת MDAX, שזה אומר שהפורט לבד מרגיש
את הכבל עצמו, מה אמור להיות, והוא משנה את התצורה, גם אם אתם מחריבים עכשיו באמצעות סטרייט, אבל מבחינת ה-CCNA לא עושים הבחנה כזאת, זאת אומרת, אתם צריכים לזכור, שני רכיבים מאותו סוג משתמשים בקרוס-אובר.
פה כאן יש לי את הטופולוגיה הזאת. עכשיו בואו ניכנס לאחד הסוויצ'ים, ובואו נשתמש בפקודה show vtp. עכשיו יש לי פה כמה סוגים של vtp, אני כרגע אלך על vtp סטטוס.
עכשיו להזכירכם, כרגע עדיין לא הגדרתי שום דבר מבחינת vtp. vtp version, configuration revision, מקסימום וילאנד ספורטד לוקאלי, כלומר אנחנו יכולים להגדיר עד 255 וילאנדים לוקאלית על סוויץ' אחד, אין סיבה להגיע לכמות הזאת של הוילאנדים, אבל למקרה שתרצו.
כמות של וילאנדים קיימת, עכשיו נראה לכם אולי מוזר שיש חמישה וילאנדים קיימים, אבל להזכירכם מבחינת הוילאנדים, יש לנו את וילאנד אחד שהוא ה-Default וילאנד, שכל הפורטים משויכים אליו, ויש לנו עוד ארבעה וילאנים שהם וילאנים דיפולטיביים
שהם כלומר שהם באים עם הסוויץ' שאנחנו לא כל כך משתמשים בהם אבל הם יותר לגסי לגבי פתרונות שהיו בעבר יש את אותו טוקן רינג או FDDI אבל אלה באמת פחות רלוונטיים זו הסיבה שאתם פשוט מופיעים לכם חמישה וילאנים.
עכשיו איזה עוד דברים יש לנו vtp operating mode server אוקיי חשוב להבין שאיך שאנחנו הסוויץ' עצמו הברירת מחדל שלו זה בעצם צורה של סרבר עכשיו אני עוד לא הסברתי מה זה סרבר אנחנו נראה עוד מעט.
אבל בעיקרון סוויץ' הוא בתצורה של סרבר, זה אומר שעכשיו הוא יכול להתקין, סליחה, להתקן סוויץ'ים אחרים בתצורה. עכשיו, יש לנו כאן את כל הנושא של VTP דומיינים, ורואים שאין לנו כאן כלום בעצם, יש לנו כאן זרק, אין שום ערך.
זה המצב ברירת מחדל של סוויץ' חדש. כלומר, ברגע שאני עכשיו אגדיר לו איזשהו, או אשייך אותו לאיזשהו דומיינים, אז כבר אי אפשר למחוק את זה. כלומר הוא יישאר עם אותו שם, הוא מקסימום יכול לשנות את השם אבל רק כשסוויץ' הוא חדש מהקופסה אז אין לו מה שנקרא אין לו שום דבר, אין לו אף ערך שם בדומיינים.
עכשיו זה משמעותי כי לדוגמה אחד הדברים הראשונים שאני אעשה בשביל להפעיל את ה-VTP זה בעצם להגדיר לו, לשייך אותו לדומיינים כלשהו. פרונינג, אנחנו נדבר על מה זה אומר פרונינג.
טראפס, כרגע זה פחות רלוונטי, אוקיי. יש פה configuration last modified, כלומר מי יתקן. לאחרונה את ההגדרות, הקונפיגורציה, מה הכתובת ה-IP שלו, אוקיי. בואו נחזור שנייה למצגת, אז ככה.
מבחינת דומיין, אנחנו אמרנו שדומיין זה בעצם השם, או הקבוצה שאליה שייך הסוויץ' הזה. השם עצמו, זה שם שאנחנו מכניסים לשם, ברגע שאנחנו מכניסים את זה, אנחנו אז מפעילים את הפרוטוקול עצמו.
כלומר, בלי שנגדיר לו איזה שם כלשהו, אז בעצם הפרוטוקול עצמו עדיין לא הופעל. ככה, All Switches, הרעיון הוא שכל הסוויצ'ים באותו דומיין חולקים את אותה קונפיגורציה.
אם אתם עכשיו, יכול להיות שיהיו לכם כמה דומיינים, לדוגמה שאתם רוצים שיהיו לכם סוויצ'ים או קבוצות סוויצ'ים בקונפיגורציות שונות, אז פשוט אתם יכולים להגדיר מספר דומיינים.
מבחינת, נקרא לזה עדכונים, אז ראוטר, שהוא device 3 כמובן, מגדיר את הגבולות של אותו דומה אתם לא יכולים להעביר לעדכן סוויץ' שנמצא ברשת לאן אחרת אתם יכולים להגדיר ולעדכן סוויץ' רק שנמצא באותו באותו לאן כמו כמו שאר הסוויץ'.
נושא של vtp vtp advertisement זה פשוט אלה ההודעות בעצם שמעבירים סוויץ'ים ביניהם בשביל לעדכן על קובץ הקובץ של הווילאנד שמבחינת vtp מודס אנחנו כבר התחלנו לדבר על זה אז סוויץ' יכול להיות באחד משלושה מודים במצבים או הגדרות של ווילאנד.
שזה אומר סרבר, סרבר שהוא, זה סוויץ' שהוא, א', זה הגדרת ברירת המחקר של הסוויץ', ואז זה אומר שסוויץ' שיודע לעדכן סרברים אחרים, כלומר סוויצ'ים אחרים שמוגדרים כסרבר וקליינטים אחרים.
קליינט זה תצורה שבה סוויץ' לא שומר את ההגדרות אצלו, אלא הוא כל פעם מחדש לומד באמצעות אחד הסרברים שמוגדר לו בה, או סרבר אחד שמוגדר לו, שמוגדר ברשת, וטרנספרנט זה מצב שבו יש לנו סוויץ' שכל ההגדרות של ה-VTP בעצם שקופות מבחינתו.
אני כמובן, אנחנו ניכנס לזה עוד רגע לעומק, אבל הראינו שאם יש לי איזשהו סוויץ' בטופולוגיה שאני לא רוצה שיושפע באמצעות ההגדרות של פרוטוקול VTP, אז אני פשוט אגדיר את הסוויץ' במצב טרנספרנט, אגדיר עליו לוקאלית את הווילאנים והוא לא יושפע
מכל שאר ההגדרות. אוקיי, ככה לגבי VTP סרבר אז יש פה עוד כמה נקודות חשובות, אחת מהן זה שVDP Server Stores the Villain Information for the Entire Domain in EnvyRAM.
כלומר, ההגדרות עצמן הן נשמרות כחלק מקובץ ההגדרות למי שמוגדר כסרבר. ו-The Server is where Villains can be