
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «מודל שכבות למתקדמים» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
היתרון הראשון כשאנחנו מדברים על המודל ההיררכי של סיסקו זה נושא של סקיילביליטי או היכולת לשנות את הגודל.
סקיילביליטי זה מהמונח קנה מידה והמבנה ההיררכי מאפשר לרשת לשנות את גודלה. אם אנחנו רוצים להוסיף רכיבים או לגרוע רכיבים הדבר ייעשה מבלי לגרום, מבלי שאנחנו נצליח לבצע שינויים מרחיקי לכת, פשוט נוכל לנתק את הציוד או להוסיף ציוד מחדש והרשת תמשיך לתפקד כמו שהיא מתפקדת בשגרה.
היתרון השני זה נושא של Redundancy או יתירות והיא מתייחסת בעצם לשרידות של הרשת. מה הכוונה? הכוונה היא שהרשת עצמה בנויה ככה שגם אם נתיב אחד לדוגמה מאיזושהי סיבה ייפול עדיין יהיה לנו נתיב חלופי, כלומר בוא נגיד שיש פה כבן נוסף ויהיה לנו נתיב חלופי בשביל להגיע לנתב שלנו
בקצה או להגיע למקומות אחרים ברשת. רידנדנסי זה חלק חשוב מאוד מעיצוב הרשת וכל תכנון היום כשמעצבים את הרשת המקומית לוקח בחשבון את הנושא של רידנדנסי. הרבה חברות מיישמות את העיקרון של הרידנדנסי גם בכישוריות שלה לאינטרנט ולא מבססת את כל הכישוריות לאינטרנט על בסיס חיבור אחד.
היתרון השלישי זה נושא של פרפורמנס או הביצועים וכאן אחד היתרונות של המבנה היררכי מה שהוא מאפשר לנו לעשות זה נושא של לינק אגרגיישן. לינק אגגיישן הכוונה היא שבו אני יכול לקחת מספר לינקים של הסוויץ' עצמו ולקבץ אותם יחדיו לכדי חיבור לוגי אחד ועכשיו ליצור מעין צינור רחב יותר של העברת נתונים.
אנחנו בשגרה לא היינו יכולים לעשות את זה בגלל הפרוטוקול ספאנינג טרי שברגע שאנחנו יוצרים חיבור כזה יוצר מעין לולאה אבל באמצעות הגדרות של בסיסקו זה נקרא Ether Channel, אנחנו יכולים בעצם לקחת ולתחום מספר פורטים לכדי פורט לוגי אחד ואנחנו יוצרים לנו עכשיו רוחב פס גדול יותר רחב יותר לחיבור בין סוויצ'ים.
אנחנו נדבר בהרחבה על נושא של Ether Channel בהמשך. נושא של סקיוריטי המבנה ההיררכי מאפשר לנו ליישם סקיוריטי הוא נושא של פורט סקיוריטי כבר ברמת האקסס, כלומר, אנחנו נגביל את הגישה לרשת שלנו על ידי זה שאנחנו נגדיר לציוד קצה שלנו כאן, המתגים, הסוויצ'ים, בדיוק מי מורשה להתחבר אליו על בסיס כתובת המאק שלו.
וככה אנחנו כבר מיישמים סקיוריטי בשכבה הכי בסיסית, הכי ראשונית, בהתחברות של המשתמשים לרשת הארגונית. נושא של מנג'ביליטי, העקביות במבנה של הרשת, כלומר בזה שיש לנו כמה רכיבים שהם נמצאים באותה שכבה ומבצעים למעשה את אותו תפקיד מקל עלינו בכל מה שקשור לניהול כי אנחנו יודעים שכל ארבעת הסוויצ'ים בשביל הדיסטריביושן ההגדרות
שלהם הן פחות או יותר זהות וככה גם לגבי הסוויצ'ים בשכבות השונות שאנחנו יודעים שהם ממלאים פחות או יותר את אותו תפקיד וככה גם יותר קל לנו לנהל אותם.
והנושא האחרון או היתרון האחרון זה נושא של מניטביליטי כלומר כל נושא של תחזוקה כשאנחנו מדברים על מבנה היררכי התחזוקה עצמה היא מאוד פשוטה כלומר אם רכיב אחד תקול אני יכול פשוט להחליף אותו ברכיב אחר מבלי להשפיע על שאר הרשת.
עכשיו כמה מושגים נוספים שאתם תיתקלו בהם בחומר הראשון זה נושא של Network Diameter, כלומר דיאמטר במילה קוטר וזה מתייחס בסך הכל לכמות רכיבי הרשת שהתעבורה שלכם עוברת דרכם עד שהיא מגיעה ליעד.
עכשיו הרעיון הוא שברשת המקומית שלי אני רוצה שהקוטר הזה יהיה כמה שיותר קטן, מכיוון שכל פעם שפאקט או פריים עוברים דרך ציוד רשת הם מתעכבים שם, אומנם משוורים שנייה אבל הם עדיין מתעכבים, אז ככל שהדיימטר שלי או הקוטר או כמות הרכיבים שדרכם המידע יצטרך לעבור הוא גדול יותר, הוא רב יותר, אז זאת אומרת שייקח יותר זמן למידע להגיע ליעד.
נושא של Bandwidth Aggregation, דיברנו על זה, גם נושא של Redundant Link, אמרנו זה חשוב מאוד, נושא של יתירות או נושא של יצירת שרידות ברמת הרשת המקומית.
קונברג' נטוורקס קונברג' נטוורקס למעשה רשתות שכוללות בתוכן שילוב של מספר טכנולוגיות. אם לדוגמה נגיד יש לי רשת שהציוד שיודע לספק לי גם תמיכה בתעבורה של דאטה או מידע וגם תעבורה של ווייס או ווייס אובר איי-פי, כלומר טלפוניה מבוססת איי-פי, וזה לעומת מה שהיה פעם.
בעבר, כל הנושא של Legacy Networks, הרשת הישנה שלנו כללה רכיבים שונים של ספקיות שונות, כשכל ספקית סיפקה לנו את השירות שהיא מתמחה בו.
אז היה לי ציוד מסוים שבעצם סיפק לי את הנושא של טלפוניה, ציוד מסוים שהוא בעצם היה ה-firewall שלי, ציוד אחר שהיה אחראי על הניתוב שלי וכו'.
הרעיון היום, ומה שסיסקו מנסה לעשות לפחות בציוד שלה, זה לשלב כמה שיותר מאפיינים. בציוד שלה ככה שעל ציוד אחד או על מה שנקרא convert networks יהיה לנו ציוד אחד או רכיב אחד שידע לעשות כמה שיותר דברים.
כלומר ברגע שאני רוכש נתב מסוים של סיסקו הוא ידע לתמוך גם בתעבורה של voice, תעבורה של data, אם אני רוצה video conferencing וכו'.
נושא של traffic flow analysis, יש לנו הרבה כלים, חלקם חינמיים, חלקם בתשלום, ומאפשרים לנו לעשות ניתוח של הרשת, ניתוח תעבורה.
שמה היתרונות? הרעיון הוא פה שכשאני רוצה לעצב את הרשת, אני צריך לדעת היכן יש לי עומסים, מה אופי התעבורה שלי בחלקים מסוימים של הרשת, וככה כשאני אעבור לתכנן את הרשת, יהיה לי יותר מידע וזה יקל עליי בלהתקין את הרכיבים המתאימים במקום הנכון, וגם לייצב את כל מה שקשור לנתיב שבו אני רוצה שהמידע ינוע,
רוכבי הפס במקומות המתאימים וכו'. מאפיינים של סוויצ'ים בסוויצ'ים יש מספר מאפיינים, והמושג form factors בעצם מתייחס לחומרה עצמה, לתצורה של החומרה. התצורה הראשונה זה נושא של Fixed Configuration Switches, כלומר סוויצ'ים שמגיעים ללא אפשרות לשינוי תצורה.
זו התצורה שלהם, זו כמות הפורטים שלהם, ולא ניתן לשנות אותה כמובן שבתצורה הזאת יש בעייתיות מסוימת למקרה שאם אנחנו לא לוקחים בחשבון שהרשת עצמה היא גדלה או גודלת ואנחנו רוצים להוסיף עוד עמדות בסוויצ'ים שהם פיקסט אנחנו לא נוכל לעשות את זה ונצטרך לרכוש סוויץ' נוסף לעומת זאת סוויצ'ים מודולריים זה סוויצ'ים שבהם יש להם אפשרות יש
להם מעין כיסויים מתכת כאלו שמוברגים שאפשר בעצם להוציא אותם ולהוסיף עוד כרטיסי הרחבה או יש דבר שנקרא H-Week שכולל מספר פורטים של אינטרנט וככה אני אוכל להוסיף עוד פורטים לסוויץ' הקיים בהתאם לצרכים שלי.
תצורה נוספת של סוויצ'ים זה משהו שנקרא Stackable switches. עכשיו מה הכוונה? דבר ראשון, אם אני רוצה בכלל ליישם תצורה כזאת, אני זקוק לסוויץ' דגם מסוים שתומך בתצורה הזאת, שיש לו את הפורט המתאים וכמובן קבילה מתאימה כמו שאתם רואים.
עכשיו האופציה הזאת ה-Stackable מאפשרת לי ניהול יותר נוח של הסוויצ'ים. מה הכוונה? הכוונה היא שברגע שאני מחבר את הסוויצ'ים באמצעות הפורט הזה ומגדיר הגדרות מתאימות הסוויצ'ים מתנהגים כאילו הם סוויץ' אחד ואז מבחינת כל נושא של ההגדרות שלי זה יותר קל לי לנהל את הקבוצה הזאת של הסוויצ'ים כמקשה אחת.
פורט דנסיטי מתייחס לכמות הפורטים שיש לנו בסוויץ' יש לנו סוויצ'ים 8 פורטים, 24 פורטים, 48 פורטים, הכל תלוי בעצם כמה אנחנו צריכים בשביל הרשת שלנו.
עכשיו ישנם סוויצ'ים שיש להם פורטים מודולריים שנקראים sfp ports או small form factor pluggable. המשמעות היא שהסוויץ'