ניתוב סטטי ופיזור עומסים - Load Balancing
conf t, מוסיפים ip route 192.168.2.0 255.255.255.0 10.1.1.2 ואחר כך שורה נוספת לאותה רשת דרך 3.3.2, כלומר דרך הראוטר התחתון.show ip route מופיעות ליד רשת 2.0 שתי שורות. זו ההגדרה שגורמת לראוטר לשלוח חבילה למעלה וחבילה למטה./24 שקולה לשלוש פעמים 255.ping לשרת 192.168.2.1. הפינג הראשון עבר דרך הראוטר העליון, השני דרך התחתון, והשלישי שוב דרך העליון. גם התשובות חוזרות לסירוגין. הפינג נחשב מוצלח רק כשהתשובה חוזרת עד המחשב.tracert בווינדוס או ב-traceroute בלינוקס. הפקודה מראה את כל הראוטרים בדרך. בהרצה חוזרת ה-IP השני ברשימה מתחלף לסירוגין: 10.1.1.2 (למעלה) ואחריו 10.3.3.2 (למטה). מסתכלים תמיד על ה-IP השני.ping -t רציף ומכבים את החשמל של הראוטר העליון (R2). הפינג לא נפל, רק עיכוב קצר של 9 אלפיות השנייה, והכול עבר לראוטר השני.פרקי ההרצאה: ניתוב סטטי ופיזור עומסים - Load Balancing
תמלול ההרצאה: ניתוב סטטי ופיזור עומסים - Load Balancing
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «ניתוב סטטי ופיזור עומסים - Load Balancing» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
שלום לכולם, היום בהרצאה נראה איך עושים פיזור עומסים והמטרה שלנו זה לשלוח פאקט אחד דרך נתב העליון והפאקט שני דרך נתב תחתון.
זה אומר אחד למעלה, אחד למטה, אחד למעלה, אחד למטה. כך אנחנו מפזרים את העומס בין שני נתבים וגם משיגים יתירות. זה אומר שאם נתב אחד נופל, השני אוטומט עובד במקומו.
אני רוצה להראות לכם איך מגדירים את זה וזה מאוד מאוד פשוט עם ניתוב סטטי. אנחנו נכנסים לראוטר הראשון שלנו, עוברים למצב אדמיניסטרטור למצב Privileged Mode, הרבה זכויות, עוברים בתוך מצב אדמיניסטרטור למצב ההגדרות Conf T, ועושים ניתוב רגיל, IP ראוט.
ליעד שלנו, במקרה שלנו זה רשת 2.0, אז אנחנו כותבים 192.168.2.0, דאבנט מאסק שלנו שלוש פעמים 255 ודרך איזה נתב נעבור בדרך דרך 10-1-1-2 10-1-1-2 ועכשיו אני מכניס בדיוק אותה שורה רק אני מעביר אותה דרך 3-3-2 זאת אומרת דרך הנתב התחתון הזה אני עושה ניתוב בדיוק לאותו היעד פעם אחת דרך העליון פעם שנייה דרך הנתב התחתון ותראו מה קורה בשואו IP ראוט אנחנו רואים
שליד 2.0 פתאום יש שתי שורות זאת בדיוק ההגדרה שגורמת לנתב לשלוח פאקט אחד למעלה פאקט אחד למטה אותה הגדרה בדיוק עשיתי גם בנתב הזה בנתב הזה עשיתי IP ראוט לרשת 1.0 בואו נראה אם נעשה enable show IP ראוט אנחנו נראה גם כאן שליד 1,0 יש לנו שתי שורות, דרך הנתב העליון ודרך הנתב התחתון.
אתם רואים? דרך 2,2,2 ודרך 4,4,2. סלאש 24 זה אומר 3 פעמים 255. כתיבה מקוצרת של סאבנט מאסק. גם בנתב הימני מוגדר לנו פיזור עומסים פעם למעלה, פעם למטה, וגם בנתב הזה הגדרנו איתכם ביחד פיזור עומסים פעם למעלה, פעם למטה.
בואו נראה מה יקרה. נעבור למצב סימוליישן, ניכנס למחשב הזה ונעשה פינג ל-192.168.2.1, נגיע לשרת הזה. תחנה מנסה להגיע לשרת 2.1. ברגע שאני עושה Enter ואני במצב סימוליישן, נוצר לי הפאקט של פינג, הוא נוסע עד הראוטר, בואו נראה לאן הוא עובר דרך הראוטר העליון דרך ראוטר 2 ומגיע עד
השרת ועכשיו השרת מחזיר תשובה שהפינג הצליח והתשובה חוזרת דרך הראוטר התחתון והמחשב שלנו לפני שחזרה התשובה לפני שהפאקט הגיע ממתין לתשובה הוא לא יודע שזה הצליח רק כשהתשובה חוזרת אליו הוא כותב לנו למשתמשים קיבלתי תשובה הכל בסדר אז תדעו שפינג צריך להגיע עד השרת ולחזור חזרה ורק אז נדע שהוא הצליח.
בואו נראה מה קורה עכשיו בפינג הבא, בפאקט הבא. הקודם היה דרך הראוטר העליון ועכשיו דרך הראוטר התחתון.
אתם רואים? פעם למעלה, פעם למטה. בואו נראה איך התשובה תחזור. עכשיו התשובה חוזרת והייתה לפני כן דרך הראוטר התחתון והפעם דרך הנתב העליון.
נהדר, אתם רואים? אחד דרך למעלה, אחד דרך למטה. אוקיי, ועכשיו מה יהיה? למעלה או למטה? הראשון היה למעלה, השני היה למטה, עכשיו הפאקט השלישי.
נכון, אנחנו בפאקט השלישי. הפאקט השלישי דרך למעלה, זה ההימור שלי, ואני צודק. איך התשובה תחזור? התשובה הראשונה חזרה דרך למטה, התשובה השנייה דרך הנתב העליון, והתשובה השלישית דרך הנתב התחתון.
אתם רואים? אחד ככה, אחד ככה. יפה, אבל איך במציאות, ב-real time, אנחנו נדע מה קורה? הרי אין לנו סימוליישן כזה שמצייר לנו פאקטים בחיים האמיתיים, בחיים האמיתיים זה כבל רשת ולא רואים כלום.
בשביל זה אנחנו נשתמש בפקודת טרייס-אר-טי בווינדוס או טרייס-ראוט בלינוקס. טרייס-אר-טי זאת פקודה שמראה לי את כל הנתבים שאני עובר בדרך טרייס-אר-טי ליעד כלשהו.
אני רואה שעברתי דרך נתב 1254 שזה הנתב הזה שלי, נכון? ואחרי זה דרך 112 שזה העליון. עכשיו אני עושה עוד פעם פקודה, בדיוק אותה