
jmx, שהוא בפורמט XML. כל מה שנעשה בממשק מתעדכן בקובץ הזה.הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «מבוא ל-GUI ב-JMeter» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
שלום לכולם בשיעורים הקודמים הכרנו את המושגים של בדיקות עומסים ובדיקות ביצועים ראינו איך אנחנו מורידים ומתקינים את ה-J-Meter ראינו בשיעור השלישי איך אנחנו מוסיפים את ה-Plugin Manager ל-J-Meter שלנו על מנת להוסיף פלאגינים לתוך הגרסה שהורדנו מאתר של אפאצ'י הגרסה הבסיסית ובשיעור הנוכחי נתחיל לעשות היכרות
עם האלמנטים שנמצאים ב-J-Meter בעצם מגוי גרפיקל יוזר אינטרפס של ה-J-Meter, אז בואו נתחיל. חשוב להבין שב-J-Meter כשאנחנו מתחילים איזשהו טסט, אנחנו בעצם מתחילים איזשהו פרויקט.
J-Meter יש לו את הסטודיו הזה, הסטודיו הבסיסי, אנחנו מפעילים אותו בעזרת הקובץ jmeter.bat שנמצא בספריית הבין במקום ששמרנו את תיקיית ה-J-Meter שהורדנו מהפאצ'י, ואחרי שהתחלנו אנחנו רואים שהוא נפתח.
יותר את הסטודיו הזה של ה-JMeter, יש לנו את השם של המוצר ואת הגרסה, חשוב לזכור שלא כל הסקריפטים שאנחנו נכין או כל הטסטים שנכין רצים בכל הגרסאות, לכן רצוי אם עובדים עם כמה מכונות לעבוד עם אותה הגרסה של ה-JMeter.
בואו נדבר קצת על המבנה עצמו של ה-JMeter, פה אנחנו רואים את העץ אלמנטים או עץ אובייקטים של הטסט שלנו, צריך לזכור שכל טסט בעצם כשאנחנו יוצרים הוא בעצם קובץ jmx זאת אומרת הוא מובנה jmeter xmn כשאנחנו יוצרים קובץ בואו ניצור איזשהו קובץ בסיסי אני קורא לפרויקט שלי על ידי שינוי
השם הדפולטי מטסטפלן לפרסט טסט בוא נקרא לו ככה טסטפלן פרסט טסט ואני עושה סייב ואני אשמור אותו בדסקטופ שלי בעצם ברגע שאני עוצר את הקובץ הזה מה שקרה בדסקטופ זה שנוצר XML. בואו נסתכל על ה-XML הזה, בעצם המבנה של הטסט שאנחנו עובדים איתו. חשוב לזכור שכל דבר שנעשה בסטודיו ישתקף בקובץ ה-XML של ה-JMX שנמצא על ה-hard disk שלנו בסביבת
העבודה שלנו. אז זה איזשהו כלל שצריך לזכור. עכשיו בואו נמשיך עם ההיכרות עם הגוי. כשאנחנו רוצים להתחיל איזשהו פרויקט אנחנו יכולים לבחור אחד מתוך שתי האפשרויות הבאות, או פשוט New ולהתחיל לכתוב, או אפשרות נוספת ליצור פרויקט מתוך טמפלייט.
במקרה הנוכחי שלנו עכשיו יש לנו מגוון של טמפלייטים, אנחנו נדבר יותר בפרוטרוט במיוחד על טמפלייט מסוג ריקורדינג, שזה מאפשר לנו להקליט, ליצור בצורה קלה פרויקט שמבוסס על הקלטה של פעולות בדפדפן מסוים, ועל ידי כך להשתמש בפעולות שעשינו על מנת לבצע ריצת עומסים או ביצועים.
אבל ניגש לזה בפרוטרוט או בפירוט בשיעורים הבאים. אז בואו נראה אז יש לנו את החלק השמאלי בפריים שלנו שבו אנחנו רואים את עץ האלמנטים בוא נוסיף לעצמנו איזשהו אלמנט מייצג נגיד טרדס יוזר קבוצה ואני יוצר טרד גרופ.
ברגע שיצרתי טרד גרופ בעצם כאן התבצע איזשהו פעולה בתוך הטרד גרופ אני יכול להוסיף לעצמי עוד טרד ואז אני יכול לקרוא לטרד הזה טרד אחד ולטרד הזה טרד שתיים. בעצם ברגע שעשיתי את זה יש לי את האפשרות להריץ קבוצות שיצרתי.
כשהכוונה ב-J-Meter ב-Treads זה קבוצה של משתמשים שיבצעו איזושהי פעולה או רצף של פעולות בתוכן. בואו נחזור לאובייקט האב שזה טסט פלאן, רק בואו נראה פה את הקובץ J-Mix מתעדכן.
אנחנו רואים ממש שכל דבר שאנחנו עושים בעצם משתקף בקובץ XML של הפרויקט. זה הפרויקט שלנו ובתוכו יש אלמנטים. אני יכול לגזור אלמנט ולהדביק אותו ולשנות את הסדר יש לי פה את האפשרות לעשות אקספנד לכל האובייקטים הבנים שבתוך הפרויקט וכדומה כאן יש את האפשרות של טאגל או טוגל מה הכוונה בטאגל טוגל זה דיסייבל או אנייבל של אותו אובייקט
אנחנו נדבר על זה ונדגים את זה וברגע שאני לוחץ עוד פעם הוא חוזר להיות אקטיב. בוא נדבר קצת על מה אנחנו רואים באובייקט של הג'יי מיטר אנחנו אנחנו רואים פה בעצם שאנחנו יכולים להכניס אלמנטים או פרמטרים כלליים. לדוגמה, אני רוצה לקרוא ל-ElementaryTestURL ופה אני אתן לו value מסוים, נגיד אני רוצה לבדוק את ה-google.com אז יצרתי
לי פרמטר בתוך האובייקט של האב, אני יכול להעתיק אותו, להוסיף אותו, למחוק. כאן יש לי את הצורה שבה אני רוצה שירוצו הבנים של האובייקט פרויקט האב. אני יכול לבצע ריצה מקבילית, ריצה היררכית וכדומה, זה שתי האפשרויות האלה.
יש לי ריצה ברצף ויש לי ריצה טיר דאון, גלישה של ביצוע טסטים, אנחנו נראה דוגמאות של זה בשלב יותר מאוחר, ויש לי גם מצב של פונקצ'ונל טסט, כשה-J-Meter משמש בעצם ככלי ביצוע לפעולות טסטים פונקציונליים.
זאת אומרת ה-J-Meter עובר משלב של בדיקת ביצועים או בדיקת עומסים לשלב של בדיקת פונקציונליות, בדיקה של האם הפעולות הצליחו או נכשלו.