PracticU

Subnetting - חלק 1

בלי כתוביותעם כתוביות
PracticU › קורס טכנאי מחשבים ורשתות - Windows 10/11 - בדגש על תמיכה טכנית בארגונים - Help Desk › Subnetting - חלק 1
מילון מושגים:
כתובת IP - מספר שמזהה באופן ייחודי מכשיר ברשת מבוססת פרוטוקול IP, ומאפשר לשלוח אליו ולקבל ממנו מידע.
מסכת רשת - ערך שמחלק כתובת IP לחלק המזהה את הרשת ולחלק המזהה את המכשיר, וקובע את גבולות תת-הרשת.
תת-רשת - חלוקה של רשת גדולה לרשתות משנה קטנות יותר, לשם ארגון, ביצועים ואבטחה.
בינארי - ייצוג מידע בבסיס 2 בעזרת הספרות 0 ו-1. גם קובץ הכולל קוד מכונה ולא טקסט קריא.
ARP - פרוטוקול שמתרגם כתובת IP לכתובת ה-MAC של המכשיר המתאים ברשת המקומית.
שער ברירת מחדל - כתובת ההתקן ברשת שאליו נשלחת תעבורה המיועדת לרשתות אחרות, בדרך כלל הראוטר ליציאה לאינטרנט.
שער - התקן או נקודה שמחברים בין רשתות ומעבירים דרכם תעבורה החוצה, למשל שער ברירת המחדל ליציאה לאינטרנט.

Subnetting - חלק 1
ההרצאה מפרקת כתובת IP לביטים כדי להבין איך פועלת מסיכת הרשת (Subnet Mask). הדוגמה הראשית היא כתובת ה-IP החיצונית של המכללה, שממנה מוציאים שמונה כתובות ששייכות לארגון.
השלבים העיקריים
1. תרגום לבינארי: כל אוקטט בכתובת הוא שמונה ביטים. למשל 166 הופך ל-10100110. המחשב רואה רצף אחד של 32 ביטים, והנקודות בין האוקטטים נועדו רק לנוחות האדם.
2. החלק של הרשת: הביטים מתחילת הכתובת שייכים לרשת, והם נקבעים על ידי הספק. מנהל הרשת לא משנה אותם.
3. מספר הביטים למחשבים: מספר המחשבים הוא 2 בחזקת מספר הביטים. כדי לקבל שמונה כתובות צריך שלושה ביטים, כי 2 בחזקת 3 שווה 8.
4. הטווח: שומרים את ביטי הרשת כמו שהם, ובביטי המחשבים עוברים מ-000 עד 111. בכתובת הדוגמה מתקבל טווח של 82.166.29.32 עד 82.166.29.39.
5. כתובת רשת ושידור: הכתובת הראשונה (32) היא כתובת הרשת, והאחרונה (39) היא כתובת השידור. לכן שש הכתובות השמישות הן 33 עד 38.
6. מסיכת הרשת: המסיכה מורכבת מאחדות ברצף ואחריהן אפסים. בדוגמה היא 255.255.255.248. בסימון סיסקו הרשת נכתבת כ-/29, כי 29 ביטים הולכים לרשת.
דוגמה שנייה
ברשת של ארבעה מחשבים נדרשים שני ביטים, כי 2 בחזקת 2 שווה 4. בכתובות 177.91.52.x הרשת היא 52 עד 55, המסיכה היא 255.255.255.252 (סלאש 30), והכתובות השמישות הן 53 ו-54.
שימו לב
- אם יעד נמצא באותה רשת, המחשב שולח אליו ישירות באמצעות ARP. אם היעד מחוץ לטווח, הוא שולח את הפאקט ל-Default Gateway.
- מי שמקבל טווח מהספק לא משנה את החלק של הרשת, ולכן כל החישוב נעשה רק בחלק של המחשבים.
- הכתובת הראשונה והאחרונה ברשת אינן ניתנות למחשב.
בסיום ההרצאה מזהים את כתובת הרשת, את טווח המחשבים השמישים ואת מסיכת הרשת, וזה הבסיס לחישוב כל רשת.
השיעור הבא בקורס: Subnetting - חלק 2

פרקי ההרצאה: Subnetting - חלק 1

  1. 00:00

    פירוק כתובת IP לביטים

  2. 00:55

    כתובת IP חיצונית ו-NAT

  3. 01:51

    תרגום מספר עשרוני לבינארי

  4. 09:21

    החלק של הרשת בכתובת

  5. 10:40

    ממחלקות Class ל-CIDR

  6. 11:51

    חישוב ביטים לפי מספר מחשבים

  7. 15:14

    הקצאת סיביות למחשבים וברשת

תמלול ההרצאה: Subnetting - חלק 1

הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «Subnetting - חלק 1» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.

  1. 00:19

    ברוכים הבאים להרצאה על סאבנטינג אנחנו הולכים להיכנס לביטים והולכים לפרק את כתובת הIP שלי לתתי חלקים ולהבין איך עובד סאבנט מאסק ברמה של ביטים כמו מחשב אתם רואים זאת כתובת הIP שלי החיצונית בפנים אין לנו צורך בפנים כתובות חינם חופשי מלא לא עושים כל כך הרבה סאבנטינג בפנים אחרי זה אנחנו נדבר גם על בפנים אבל בואו נתחיל

  2. 00:43

    מבחוץ שזה יהיה לנו קצת מעניין נכנסתי לאתר what is my IP ואני רואה את הIP החיצוני שלי כן כי כל המחשבים פה במכללה מאות המחשבים שיש פה במכללה כולם מתחבאים מאחורי אותה כתובת IP וזה נקרנט המטרה המטרה של הדבר הזה לחסוך לי כתובות IP באינטרנט כי כתובת IP באינטרנט עולה כסף אז זאת כתובת IP שלי באינטרנט

  3. 01:05

    תחשבו שעשיתי IP קונפיג על שרת באינטרנט וראיתי את הכתובת הזאתי אני עכשיו יודע שבחשבונית כתוב לי שאני משלם על 8 כתובות IP כסף משלם כל חודש על 8 כתובות IP אבל שכחתי מהם הכתובות.

  4. 01:21

    המטרה שלנו עכשיו בתרגיל הזה שאנחנו נעשה, ותוך כדי גם נבין איך זה עובד, זה למצוא מהם שמונה כתובות ה-IP ששייכות לארגון שלי, אוקיי?

  5. 01:31

    יפה. אז אני לוקח את הכתובת הזאתי, ואני אשתמש באקסל. אוקיי? אני משתמש באקסל, ואנחנו הולכים בעצם לפרק את כתובת ה-IP הזאת שלי לרמת ביטים.

  6. 01:43

    למה? כי המחשב מתרגם את זה לביטים, ואנחנו לאט לאט נזרום עם כל הסיפור הזה, אוקיי? תוך כדי גם נבין הכל. אז דבר ראשון, אנחנו רוצים לתרגם, יש לנו פה ארבע חלקים, כל חלק זה שמונה ביט.

  7. 01:57

    זה אומר 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, זה ראשון, כן? כל 82 מתורגם לשמונה ביטים. איך לתרגם 82 לשמונה ביטים? היה לנו סרט נפרד על זה, ואנחנו נדבר על זה בהמשך, אני לא רוצה לסבך אתכם כרגע, אני אעשה את זה במחשבון מדעי.

  8. 02:15

    גם במבחן יש לכם מחשבון אז אנחנו נעשה פשוט מאוד במחשבון נעשה 82 ונעביר אותו מדצימלי לבינארי עכשיו מי שלא שם לב עשיתי פה זריז עשיתי ויו פרוגרמר מחשבון למתכנתים והוא לבד יודע מדצימלי להעביר לבינארי ומקבלים את הדבר הזה 1-0 1-1-0 איך עושים את זה בדיוק אתם תדעו בהמשך

  9. 02:41

    אז אני עושה לזה כמה יש פה ספרות 1-2-3-4-5-6-7 אבל אני צריך 8 מה עושים? מוסיפים 0 לפני, אז בואו נעשה 0 ונוסיף את כל הסיפור הזה, אז בואו נעשה את זה ביחד נעשה כזה דבר, נכתוב פה 0, ועכשיו נעתיק את הדבר הזה, 1, 0, 1, 1, 1, אני שם כל 1 בזה שלו, אוקיי?

  10. 03:07

    1, 0, 1, 0, 0, למה אני עושה את זה? כי עוד שנייה אנחנו נצטרך לחשב סאבנט מאסק ותכף אנחנו נבין, אני עושה את העבודה של המחשב למעשה, 10, 100, 10, אוקיי? האמת שאף פעם לא אומרים לא 10 ולא 100, ובהתחלה אחד, בוא נספור 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, עוד פעם, 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, יופי.

  11. 03:34

    זה נקרא אוקטטה ראשונה, כי אוקטטה ראשונה, בוא ניתן לזה צבע, למרות שבמחשב אין לזה שום צבעים, אז זה חסר משמעות מבחינתו של מחשב. הוא תמיד רואה הכל כרצף אחד, הוא לא רואה צבע כזה, צבע אחר, מבחינתו.

  12. 03:50

    הנקודות האלו הן לא קיימות, הנקודות האלו בין האוקטטות קיימות רק בשבילנו. אני סתם עשיתי את זה בצבע שאני לא אתבלבל, אחרי זה אני אוריד את הצבע הזה.

  13. 04:00

    הלאה, 166. טוב, בואו נעשה את זה בשיטה ידנית. אז תראו, אז יש לנו ככה 8, 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8. הראשון, המשקל שלו זה 1, המשקל של השני זה 2, המשקל של השלישי זה 4,

  14. 04:20

    8, 16, אני עושה תרגום ידני עכשיו, להראות לכם תרגום ידני, 64, 128, יפה.

  15. 04:28

    עכשיו, זה שמונה אוקטטות, שמונה ביטים. לכל אחד יש את המשקל הזה. מה אני צריך? אני צריך 166. מה זה 166? אני צריך את ה-128, אני לוקח את הכי גדולים.

  16. 04:38

    אז אני צריך פה אחד, כי אני צריך אותו. אני שם אחד. אז כמה נשאר לי? 166 פחות 128, חכו שנייה. כמה שזה יישמע מצחיק, אני לא כזה טוב בחשבון.

  17. 04:50

    166 פחות 128, כי לקחנו 128, יש לנו עכשיו 38. אנחנו לא צריכים את ה-64, הוא גדול מדי אז אני שם 0 זאת השיטה המהירה לתרגום בואו נעשה את זה צבע אחר, שנראה איפה קטאטה נגמרת ומתחילה שלא נתבלבל עם הביטים כי בסוף אני בעצמי מתבלבל הלאה, כמה היינו צריכים? היינו צריכים 38

  18. 05:14

    32, צריך אותו, יופי נשאר לנו 6, את זה כבר אנחנו יכולים לעשות בראש נשאר לנו 6 אז אם נשאר לנו 6 בואו נעשה, כן, מינוס 32 62 נשאר לנו 6, אז 16 אני לא צריך אותו, כי הוא גדול מדי, 8 אני לא צריך אותו, 4 טוב לי, ו-2 טוב לי, זה בדיוק 6, כן, ואיזה 0 אני לא צריך אותו, כי אם אני אקח אותו יצא

  19. 05:41

    לי מספר יותר מדי גדול, אם היה לי 167 אז הייתי שם פה 1. בואו נבדוק שלא התבלבלנו, נעשה ככה, נעשה ככה, 166 ונעביר אותו לבינארי, בואו נשווה, 1-0, 1-0-0, 1-1-0, תראו איזה יופי.

  20. 06:04

    יופי, ככה בעצם עושים תרגום. דרך אגב, גם הפוך, בעצם זה דומה למי שרוצה לדעת, זה כמו אלף, מאה, עשרות, אחדות. אז אותו דבר, לכל מיקום, לכל ספרה למיקום שלה יש משקל.

  21. 06:20

    יש לנו סרט נפרד על זה. הלאה, בואו נעשה זריז כי יש לנו, זה סרט כנראה שהולך להיות מאוד ארוך. 29 בינארי, שלוש פעמים אחד, אפס.

  22. 06:32

    זה חמש ספרות ואני צריך שמונה. שמונה אני צריך. אני קודם כל אתפוס לי צבע אחר שאני לא אתבלבל עם עצמי.

  23. 06:39

    יופי, שמונה ספרות. אז אני צריך אחד, שתיים, שלוש, ועכשיו שלוש פעמים אחד, אחד, שתיים, שלוש, אפס, אחד.

  24. 06:53

    בואו נעשה גם ספירה בראש מהר. המשקל של זה זה אחד, אחד, ועוד שתיים לא צריך, ועוד ארבע, זה חמש, ועוד שמונה, זה שלוש עשרה, ועוד שלושים, ועוד שש עשרה.

  25. 07:07

    בקיצור, בואו נעשה את זה. תראו תראו שזה באמת עובד ככה תראו אז אחד כן ועוד ארבע כי שתיים אני דילגתי עליו ועוד שמונה ועוד שש עשרה יופי יצא עשרים ותשע בדיוק יפה דרך אגב שמתם לב לעוד משהו הרי אמרנו שזה ואני אלמד אתכם עוד איזשהו טריק כן אם אנחנו כבר פה ככה יושבים שש עשרה זה שלושים ושתיים נכון

  26. 07:37

    שימו לב אם הכל היה אחדות זה שישים וארבע זה מעשרים ושמונה אם הכל היה אחדות כן אם כל אלו היו אחדות זה היה מגיע לשלושים ואחד כן כי הבא זה שלושים ושתיים אז אם הכל אחדות זה מגיע לאחד פחות הבא כמו תשע תשע תשע זה אחד פחות האלף עכשיו אז אנחנו יכולים לראות בראש שהכל ביחד אמור להיות שלושים ואחד אבל חסר לנו ספרה שתיים שלושים ואחד פחות

  27. 08:03

    השתיים שחסר זה בדיוק עשרים ותשע זה בשיטת המשלים אני יכול לעשות את זה בשיטה הפוכה בשיטת המשלים אז אם אני רואה שיש פה כמעט הכל אחד אז אני מסתכל מי הבא בתור זה שלושים ואחד ואז אני אומר שלושים ואחד פחות מה שחסר אז זה ככה לעשות את זה זריז בראש מי שרוצה.

  28. 08:23

    יאללה, זה חבר'ה, זה רק הטריקים של חישובים, זה רק ההתחלה של ההתחלה. הנה, יש לנו שלוש פעמים, שש ספרות, אז עושים שני אפסים, שני אפסים, שני אפסים, ו-1,0,1,0,0,1,1,0.

  29. 08:45

    יופי, אבל בואו נעשה את זה טיפה יותר גדול, שזה נהיה לנו יותר מדי קטן. שנייה, שנייה, שנייה, שנייה, יפה, יופי, ככה זה, לא, זה גדול מדי, יופי. זה 32 ביט, עכשיו המחשב לא רואה את זה ככה, זה לא מעניין אותו, הצבעים אני שרטטתי כדי שאני לא אתבלבל, כך הוא רואה אותם.

  30. 09:06

    כשאתה כתבת לו כתובת IP, כל הנקודות האלו זה כדי שיהיה לך נוח לכתוב. זה כמו שבטלפון שמים מקף, אתה לא לוחץ בטלפון מקף, נכון?

  31. 09:16

    אז מבחינתו זה כתובת אחת, זה שחילקת את זה לארבע אוקטטות כדי שלך כבן אדם יהיה נוח לכתוב. אם לא היית מחלק את זה לארבעה אוקטטות היית צריך להגיד שהכתובת ה-IP שלי זה 82 מיליארד, 166 מיליון, לא נוח לי.

  32. 09:29

    יפה, אז עכשיו מה עושים? אנחנו רוצים, שימו לב זה כתובת IP, אבל יש פה סוד. שימו לב, עד איפשהו, שאני עדיין לא יודע עד איפשהו, איזשהו, יש לנו חלק שהוא רשת.

  33. 09:43

    זה אומר כל המחשבים זה באותה הרשת. עכשיו, למה זה חשוב החלק של הרשת? כי אני קיבלתי רשת מהספק שלי של שמונה מחשבים, של עשרים מחשבים, אלפיים מחשבים אבל יש לי רשת ברשת הזאתי היא מנותבת עליי הספק מנתב את הרשת עליי זאת אומרת שאני לא יכול להחליף את הרשת הזאת אסור לי לגעת בחלק הזה זה סתם אני עוד לא יודע מה החלק בדיוק אבל אסור לי

  34. 10:09

    לגעת בחלק הזה למה אסור לי לגעת בחלק הזה כי אם אני אשנה משהו בחלק הזה אני אגיע לשכן מותר לי לגעת רק בחלק של החלק הימני שהוא מחשבים ברשת שלי זאת אומרת עם הצד הימני כרגע אני יכול לשחק איך שאני רוצה כי הכל מגיע אליי ואני כבר מסתדר עם זה עכשיו נשאלת השאלה איפה עובר הגבול האם הגבול עובר באחד הזה או שאולי

  35. 10:35

    הרשת היא כזאת איפה הרשת או שאולי הרשת היא כזאת עד איפה הרשת ואיפה מתחיל המחשבים ברשת אני אגיד לכם בהתחלה בשנות ה-80 כשהמציאו את זה סוף שנות ה-70 עד 93 הרשת הייתה פונקציה ישירה של כתובת ה-IP שלך מה שנקרא קלאס A, B ו-C הייתי אומר לי 82 הייתי אומר לך זה 16 כאלו זה הרשת שלך החל משנת 93 יצא תקן

  36. 11:02

    שנקרא CIDR או Classless או Classful כל מיני, יש לזה שמות. בגדול משנת 93 יש לנו זכות כמנהלי הרשת לשחק עם ה-Subnet Mask, לשחק עם המספר ביטים ברשת.

  37. 11:21

    עכשיו, איך אנחנו משחקים בזה? נניח שהיינו לפני שנות ה-90, היינו יכולים לעשות, אם היינו קונים את הכתובת הזאת היינו קונים אוטומט 65,000 כתובות IP או 10 מיליון כתובות, בגלל שזה פחות מ-128, ההתחלה.

  38. 11:36

    זה אומר שזה קלאס A, קלאס A זה 255 פעם אחת, הכל אפסים בקיצור, זה איזה מיליוני כתובות. אנחנו לא רוצים מיליוני כתובות, אנחנו רוצים כולה שמונה כתובות.

  39. 11:46

    אז איך אנחנו עושים? אני כלקוח רוצה שמונה כתובות IP. אז מה אני עושה? השאלה זה מה זה שמונה כתובות IP. מספיק לי סיבית אחת, או שאני צריך שתי סיביות למחשבים, או שלוש סיביות, או ארבע סיביות למחשבים?

  40. 12:02

    תראו, הסיבית הזאתי יכולה להיות או 0 או 1, יש לה שתי אופציות. הסיבית הזאתי גם יכולה להיות או 0 או 1, נכון? או 0 או 1, אבל שימו לב, על כל פעם שהיא 0, זה יכול להיות או 0,0 או 0,1, ועל כל פעם שהיא 1, זה יכול להיות גם או 0 או 1.

  41. 12:22

    עכשיו, איך עושים את זה? למעשה, יש פה שתי אופציות, כפול שתי אופציות, כפול שתי אפשרויות, אז זה שתיים בחזקת המיקום. שתיים בחזקת המיקום. אז שימו לב, יש לנו פה שני סיביות, מייצרות לי ארבע אפשרויות, אפס אפס, אין יותר אפשרויות, כן? אי אפשר לעשות פה שתיים כי זה סיביות.

  42. 12:39

    אז שתיים בחזקת שתיים, למה? כי יש לנו במקום הזה שתי אופציות, כפול בחזקת שתיים כי זה שני מקומות. אם היו לי שלוש מקומות, זה היה שתיים בחזקת שלוש, שזה אומר שמונה אופציות.

  43. 12:52

    עכשיו בואו נעשה את זה, בואו נעשה את זה. תראו, אם אני מוסיף עוד אחת, אז כל מה שעשינו עד עכשיו, זה נהיה עם אפס. ועכשיו עוד פעם, אותו דבר שוב, רק עם אחד מקדימה.

  44. 13:06

    זאת אומרת, כל ביט שאתה מוסיף זה כפול שתיים. כל מה שהיה כפול שתיים. כל מה שהיה עד עכשיו, פתאום אפשר לעשות אותו עם אפס, פתאום אותו דבר אפשר לעשות עם אחד.

  45. 13:17

    כן? עכשיו, מי שרוצה לתרגם זה, דרך אגב, מספר אפס. זה מספר אחד, זה מספר שתיים, זה שלוש, זה ארבע, זה חמש, זה שש, זה שבע.

  46. 13:27

    כן? למה? כי המיקום, זוכרים את המיקום? המיקום, המשקל של הסיבית הזאת זה אחד, המשקל של הסיבית הזאת זה 2. המשקל של הסיבית הזאת זה 4. אז יוצא פה 0, 0, 0. זה רק 1 תופס, פה רק 2 תופס, פה 2 ו-1 תפסו לי, זה 3.

  47. 13:44

    פה רק 4 תפס לי, פה 4 ו-1, 5, זה 6 וזה 7. אוקיי? בקיצור, מה שאני אומר לכם כלל הוא כזה. 2, שזה שתי אופציות, בחזקה, איך מסמנים חזקה? נראה לי עם כזה דבר, צ'ופצ'יק.

  48. 14:03

    2 בחזקת x, x זה אומר כמה סיביות יש לך, כל סיבית זה שתי אופציות כמה פעמים שלוש פעמים ארבע פעמים צריך להיות גדול ממספר המחשבים מכפול המחשבים שאתה רוצה או שווה למספר המחשבים שאתה רוצה הוסט כמה מחשבים שאני רוצה או pc או הוסט כן ועולם תקשורת הם אומרים הוסטים אז אני צריך לדעת כמה סיביות אני צריך בשביל לספק את הצורך שלי שיהיה

  49. 14:33

    גדול שווה אוקיי שיהיה גדול שווה כי אם אני לא יכול פחות מזה כן אז אם הבוס ביקש לא יודע מה שבע אז אני צריך 2 בחזקת משהו שיהיה יותר גדול מ-7 או 8, כמה שאני צריך.

  50. 14:48

    אז בואו נראה, 2 בחזקת 1 זה 2, 2 בחזקת 2 זה 4, 2 בחזקת 3 זה 8, וזה באמת 8 אופציות. אז אני צריך 3 סיביות, במקרה שלנו אני רציתי 2 בחזקת 3, מי שרוצה ממש מבחינה מתמטית יכול לעשות לוגים, מי שלא רוצה 1, 2, 3 לבדוק יכול לעשות לוגים,

  51. 15:11

    שלוג בדיוק, הפונקציה של לוג זה לגלות את החזקה שנעלמת, אבל אנחנו לא ניכנס עכשיו ללוגים, אז שם מחזיקה 378. מה הגעתי למסקנה? שאני צריך שלוש סיביות.

  52. 15:22

    שלוש סיביות למחשבים. ואני מסמן את זה בתור ירוק, צבע ירוק. זה אומר שמבחינתי זה מה שהמחשבים שלי, וכל אלו זה הרשת. אני מסמן את זה באדום. ולמה באדום?

  53. 15:39

    כי אסור לי לגעת בזה, כן? כי אסור לי לגעת בזה. עשיתי סייב בטעות. אסור לי לגעת בזה. וברור שאסור לי לגעת בזה, כי אם אני אעשה פה במקום 0.1 זה כבר שכן שלי.

  54. 15:54

    זאת הרשת, וזה המחשבים ברשת, ובתוך הרשת שלי אני יכול לעשות את המספר הזה, את זה, את זה, את זה, זה כל האופציות שיש לי בתוך הרשת שלי לשחק. אני דרך אגב כרגע עם המחשב הזה משחק, כן, זוכרים? 110, זה מה שמנוצל כרגע.

  55. 16:08

    אבל שימו לב, אני יכול להתחיל מפה ולסיים פה. בואו נבדוק מה יהיה הכתובת האמיתית. תראו, שימו לב מה אני עושה. אני לוקח את זה, עושה לי איזה קופי, כי אסור לי לגעת בזה, ומצמיד את זה לפה.

  56. 16:25

    לפה. כי זה החלק שאסור לי לגעת בו, עוד איפה זה? בן אחרון מיותר קצת. הבנתם מה עשיתי? את הרשת לא נגעתי בה, ולמעשה שיחקתי עם הביטים שמותר לי לשחק.

לקורס המלא: קורס טכנאי מחשבים ורשתות

ההרצאה הקודמת: Subnetting - מבוא

ההרצאה הבאה: Subnetting - חלק 2

הרצאות קשורות מקורסים אחרים

  • ניתוב סטטי וחלוקת רשת לתתי-רשתות - Subnetting

קורסים נוספים במסלול

  • קורס מנהלי רשת ושרתים - Active Directory 2025
  • קורס מנהלי רשת ושרתים - Active Directory 2022
  • קורס מנהלי רשת - ב-3 דקות
  • ראיון עבודה - מנהל רשת - תמיכה טכנית