הסבר על JBOD
פרקי ההרצאה: הסבר על JBOD
תמלול ההרצאה: הסבר על JBOD
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «הסבר על JBOD» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
שלום לכולם, ברוכים הבאים להרצאה על רייד. המטרה של רייד זה לקחת כמה דיסקים פשוטים, לקחת קבוצה של דיסקים פשוטים, ולהפוך אותם ליחידה לוגית אחת, שתאפשר לנו מהירות עבודה יותר גדולה, כי המידע יתפזר בו זמנית על כמה דיסקים, או אמינות יותר גבוהה, שאם דיסק אחד נופל, השני עובד במקומו, כי הם כמו מראה.
אבל לפני שאנחנו ניכנס לכל הדקויות האלו, ואיך בדיוק הרייד הזה פועל, אני רוצה להראות לכם מה זה לא רייד, מה לא נחשב כרייד. ולא נחשב לרייד משהו שנקרא J-board.
מה זה J-board? בואו נעלה למעלה, זה Just a bunch of disks, צרור של דיסקים, סתם דיסקים בודדים, שלוגית מחברים אותם ביחד, אבל לא משיגים שום יתרון בזה.
זה נקרא J-board, ואתם תפגשו את המילה הזאת הרבה פעמים, וזה בעצם הניגוד של רייד, רייד בא להשיג כל מיני מטרות של ייעול, כאשר J-Bot זה סתם דיסקים רגילים שאם נגמר מקום באחד רושמים בשני.
לוגית הם נראים כיחידה אחת. ה-J-Bot הזה גם נקרא ספנינג, כאילו פרוס, זאת אומרת היחידה לוגית, קונן D, קונן C, פרוס על פני כמה דיסקים, אבל אין שום הגנה ביניהם, נגמר מקום באחד עוברים לשני.
אם אחד מהם נופל, כנראה דיסק מספר 2 נפל אז כל המידע הולך לאיבוד כי לוגית הם יחידה אחת בוא נראה איך בווינדוס אפשר לעשות את ה-Jboard הזה ואחרי שנבין איך הוא עובד נעבור ל-RAID אני פותח פה ווינדוס 10 כרגע בווינדוס 10 בדיסק מנג'מנט שלו יש לי רק קונן 1 קונן c1 אני נכנס למאפיינים של ווינדוס 10 ומוסיף פה עוד hard disk אני
עושה add hard drive ובוחר הכל ברירת מחדל next next next next next עוד אחד עושה next next next next next ונעשה עוד אחד נעשה שלושה דיסקים עכשיו שימו לב מה אני רוצה להראות לכם שאחד מהם נעשה 10 ג'יגה כולם 60 ואחד יהיה 10 זהו אז עשיתי 10 ג'יגה 60 60 חוץ מקונן c שבקונן c אני לא נוגע למה כי יש כל מיני סיבוכים עם קונן סי,
על זה אנחנו נדבר בנפרד, כרגע אני רוצה להתרכז ברעיון ולא בבעיות טכניות. אז הוספתי לי מכונה וירטואלית, תחשבו שזה המחשב הפיזי שלי.
שלושה דיסקים, אנחנו רואים 60, 60 ו-10. אני יכול לעשות מהם מחיצה, כרגע אני לא יכול לעשות כלום, כי אין להם לא NBR ולא GPT.
אתם רואים, אי אפשר לעשות שום מחיצות, כי הם עדיין לא מהותכלים. זה אומר שאין להם טבלת ניהול בתחילת הדיסק, טבלת ניהול של מחיצות, טבלה שאומרת איפה מתחילה מחיצה ואיפה נגמרת מחיצה.
לא ברור לפי איזה סטנדרט לבנות את הטבלה הזאת. אז אני עושה initialized disk ואומר לו לבנות את הסטנדרט הזה לפי gpt או לפי mbr.
זה סטנדרט בתחילת הדיסק איך לרשום איפה מתחילה מחיצה ואיפה נגמרת. לכל תא בזיכרון בhard disk יש כתובת, איך לנהל את הכתובות האלו.
נעשה את זה, נניח gpt, זה לא באמת משנה לנו מה אנחנו נעשה. נעשה gpt. אז יש לנו gpt, ועכשיו אנחנו יכולים לעשות new simple volume. simple volume זה סתם מחיצה רגילה. שימו לב מה הבעיה במחיצות רגילות, שמחיצה רגילה מוגבלת לגודל של דיסק. אם הדיסק שלי זה 10 ג'יגה,
אני לא יכול לעלות יותר מ-10 ג'יגה. אתם רואים, אני לוחץ למעלה, אני לא יכול. למטה אני יכול לרדת, אתם רואים, אני יכול ללחוץ למטה ולרדת, אבל למעלה אני לא יכול לעבור את הגבולות של 10 ג'יגה.
למה? כי זה גודל הדיסק הפיזי. בגלל זה אימצו את כל הרעיון של רייד ו-Jboard. הרעיון זה לעבור את המגבלה של דיסק אחד פיזי.
אז הפתרון הסטנדרטי של GPT ו-MBR לא יכול לעשות את זה. בגלל זה אנחנו עוברים לפתרונות לא סטנדרטיים. פתרונות לא סטנדרטיים אפשר לעשות על ידי איזשהו כרטיס רייד, או כרטיס שמנהל את הדיסקים האלו או שאפשר להגיד לווינדרוס לעשות את זה אז אנחנו עכשיו אני רק אראה לכם איך נראה כרטיס רייד נניח
PCI אקספרס רייד קונטרולר בקע רייד אתם רואים זה כרטיס כזה שאליו מתחברים כל מיני דיסקים בוא נעשה אימג'ס כרטיס הזה יכול להיות זול יכול להיות יקר אתם רואים וכל מיני דיסקים מתחברים לכרטיס הזה מלמעלה והוא מארגן את הרייד או מארגן את ה-Jboard או מארגן את העבודה מולם.
אצלי לדוגמה במחשב יש כזה כרטיס בתוך לוח M, אז אתם צריכים לבדוק האם לוח M שלכם תומך באופציה של רייד. כרגע אני במקום לנהל את זה דרך הכרטיס, אני אנהל את זה דרך Windows.
זאת אומרת שאני אעשה את העבודה של הכרטיס ברמת הווינדוס עצמו, הווינדוס יודע לעשות את העבודה של הכרטיס הזה ולבנות כל מיני ריידים בעצמו. למיקרוסופט למעשה יש שתי שיטות, שיטה ישנה שאנחנו הולכים לראות אותה ושיטה חדשה.
בשיטה החדשה יש לנו ב-Device Manager כרטיס וירטואלי שנקרא Microsoft Storage Spaces והוא יודע לעשות את הריידים האלו בפנים ויש לנו על זה הרצאה נפרדת. אז זאת השיטה החדשה שנקראת Microsoft Storage Spaces Controller.
בשיטה החדשה הזאת הדרייבר הזה של מיקרוסופט גונב עליו את כל הדיסקים ומנהל אותם ואנחנו לא רואים אותם בדיסק מנג'מנט, Windows, לא רואה אותם Windows, רואה דיסק אחד ומדברת עם הדרייבר הזה, והדריבר הזה מדבר עם הדיסקים.
ואיך אני שולט על הדרייבר הזה? דרך לוח בקרה. איך לעשות את כל מה שאני הולך להסביר לכם עכשיו, אפשר לעשות גם ב-Storage Spaces, שזאת השיטה החדשה שיצאה ב-Windows 8, ולפני שהיה ב-Windows 8 הייתה שיטה ישנה שאני הולך להראות לכם אותה עכשיו, כי היא ויזואלית יותר ברורה.
אז אנחנו עכשיו נעזוב את השיטה החדשה הזאת, ונעבור לשיטה הישנה, בשיטה הישנה Windows הייתה לבד מנהלת את הדרייבר, זאת אומרת Windows לא הייתה פונה לדרייבר חיצוני, אפילו שזה של מייקרוסופט והוא היה פונה לדיסקים, מערכת ההפעלה הייתה ישירות עושה את העבודה של הדרייבר, וכדי שמערכת ההפעלה
תעשה את העבודה של דרייבר, צריך להפוך את הדיסקים לדיינמיק, לדינמיים, זה למעשה הופך את הדיסק ללא להיות סטנדרטי, לא gpt ולא mbr, אלא מערכת ההפעלה מתחילה לנהל אותו בצורה לא סטנדרטית עם איך שהיא רוצה.
זה נקרא Dynamic Disk. מה הבעיה ב-Dynamic Disk? שהוא לא תקני, הוא לא סטנדרטי. אז זה אומר שכל מיני כלים חיצוניים שרוצים לתקן משהו, או כל מיני לינוקסים, לא ידעו לעבוד איתו.
רק מייקרוסופט יודעים איך עובדים עם Dynamic Disk. האמת שכמה כבר חבר'ה בלינוקס הצליחו להעלות איך לעבוד עם הדיסקים הדינמיים, אבל זה עדיין לא תקני.
אז אני הופך דיסק לדינאמי ואני הופך גם את הדיסק השני וגם את הדיסק השלישי לדינאמי, אני הופך את כולם לדינאמיים. זה אומר שעכשיו הם מנוהלים בצורה לא תקנית, לא GPT ו-MBR, לא בצורה תקנית על ידי Windows עצמו.
ב-Storage Spaces זה נראה כאילו זה תקני, הוא לוקח מחיצה תקנית, דיסק תקני, מעביר את כל הפקודות ל-Storage Spaces, ו-Storage Spaces, הדרייבר, מעביר את זה לדיסקים.
כאן, בשיטה הדינמית הישנה יותר שהייתה עוד בימי ה-XP אנחנו בעצם מנהלים ישירות את הדיסקים עצמם לא דרך דרייבר מיוחד. טוב אחרי שעשינו אותם דיינמיק אתם רואים הם דיינמיק אני יכול להחזיר אותם להיות בייסיק דרך אגב אתם רואים אני יכול להחזיר להיות בייסיק רק אם אין עליו מידע אז אני עושה פה ניהול ספנד ווליום שימו לב
עכשיו היה רק סימפול ווליום עכשיו יש לנו ספנד ווליום לפני כן לא היה ספנד ווליום אני אראה לכם עוד פעם, אם אני אעשה convert to basic, הנה אני הופך ל-basic, אם אני אעשה spendVolume הוא בכל זאת יהפוך אותו ל-dynamic.
אתם רואים? Welcome to new spendVolume wizard. A spendVolume is made up of disk spaces on more than one disk. הווליום, הדיסק, עובד נפרס, הווליום נפרס יותר מדיסק אחד פיזי.
Create a spendVolume if you need a volume תיצור את הדיסק, את הווליום, את המחיצה. מהסוג הזה, מהסוג ספן, ספן זה פרוס. If you need a volume, אם אתה צריך מחיצה, this is too large for a single disk, אם היא גדולה יותר מדיסק בודד.
אם אתה צריך מחיצה שהגודל שלה יותר מגודל של הדיסק, כמו 10 ג'יגה, תיצור אותה. You can extend the span volume by adding free space from another disk.
אתה יכול להרחיב את המחיצה הזאת, מחיצת ספן, על ידי הוספת מקום פנוי מדיסקים אחרים. בוא נראה איך זה עובד אני אומר מדיסק אחד תיקח 10 ג'יגה אתה יודע מה לא 10 ג'יגה תיקח פה 8 ג'יגה מדיסק הזה בא לי לקחת מפה 8 ג'יגה ומהדיסק השני תיקח עוד 7 ג'יגה אתם רואים