שחזור נתונים בלינוקס - חלק 4
mkinitrd, בציון שם הקובץ וגרסת הקרנל. הגרסה מתאימה לשם התיקייה של הקרנל.quiet מהשורה של הקרנל בתפריט GRUB. השינוי חל רק על העלייה הנוכחית.מבנה ושמות דיסקים ומחיצות בלינוקס:
הוכן ע"י התלמיד המצטיין: אברהים אבו שיכה
פרקי ההרצאה: שחזור נתונים בלינוקס - חלק 4
תמלול ההרצאה: שחזור נתונים בלינוקס - חלק 4
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «שחזור נתונים בלינוקס - חלק 4» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
שלום וברוכים הבאים לסרטון בנושא System Recovery. בסרטון הזה אנחנו בעצם מתחילים אותו ממצב שיש לנו שרת שהוא לא עולה, והוא לא עולה כי משהו במערכת ההפעלה לא עובד כשורה.
בסרטונים הקודמים ראינו איך אנחנו במצב הזה יכולים לשחזר נתונים מתוך השרת, אבל בסרטון הזה אנחנו בעצם נדבר על שיטות איך אנחנו משחזרים את השלב עצמו ואיך אנחנו בעצם מאתרים את מקור הבעיה, אוקיי?
אז באופן פרקטי, מה שאני הולך לעשות, אני הולך לעשות ריבוט לשרת הזה ולהעלות אותו במצב ריקאברי, ובינתיים, בזמן שהשרת עולה, אני הולך להסביר כמה דברים תיאורטיים כדי שיהיה ברור מה אני עושה בהמשך, אוקיי?
כרגע בחרתי פה בעצם את ה-DVD של המערכת, ואני עושה לשרת ריסטאפט, אוקיי? כאן אני בוחר את ה-Rescue Installed System ובזמן שהמערכת בעצם עולה בואו נדבר על איזה בעצם שלבים יש לנו בעלייה של המערכת אוקיי אז קודם כל כל שרת בארכיטקטורה x86 או x86 64 השלב הראשון בעלייה שלו זה הביוס משם בעצם השרת מתחיל את המסלול חיים שלו שם הוא בעצם מתעורר והביוס עושה מספר בדיקות חומרה על השרת,
לראות שהחומרה הבסיסית שלו עובדת בצורה תקינה, שכל מיני ערוצי ה-PCI והזיכרון, שהם פועלים באופן תקין וניתן לגשת אליהם. לאחר שהביוס בדק את השרת בצורה מאוד בסיסית, הביוס בעצם מעביר את השליטה הלאה למערכת ההפעלה וזה קורה בצורה הבאה, בביוס יש רשימה של סדר של התקנים שבהם הוא יחפש את מערכת ההפעלה ובדרך כלל ההתקן שאנחנו נרצה להעלות ממנו
יהיה דיסק, יהיה הארדיסק. עכשיו, בתוך הארדיסק הביוס לא מכיר קבצים ותיקיות, הביוס יודע להסתכל על החלק הראשון של הארדיסק שהוא נקרא בעצם ה-MBR, מכונה גם סקטור אפס של ההארדיסק.
בסקטור אפס יושבים שני דברים מאוד מעניינים. אחד זה הפרטישן טייבל, שהוא בעצם מראה לאיך ההארדיסק מתחלק לתתי מחיצות בתוכו, וגם ממש בתחילת הדיסק יושבת התוכנה הראשונית שהביוס יריץ.
התוכנה הראשונית שיושבת שמה נקראת גרב, שזאת בעצם הגרב, זו התוכנה שהיא בעצם מעלה את שרת הלינוקס. התפקיד של תוכנת העלייה של המערכת היא בעצם להעביר בצורה מסודרת את השליטה על הקרנל, ככה שהקרנל בעצם יוכל לנהל את החומרה.
החלק הראשון, שמכונה בעצם ה-Stage 1 של הגרב, שנמצא בתוך ה-MBR, יעביר את השליטה הלאה לסקשן השני שלה, של גרב שכבר נמצא בתוך מחיצת הבוט.
הסקשן הראשון של גרב, מה שהוא יודע לעשות, הוא יודע להסתכל על הדיסק ולחפש את המחיצה הנכונה, ועל המחיצה הנכונה לחפש את ה-Stage 2, בעצם את הסקשן השני של גרב.
הסקשן השני, ברגע שהוא עולה מתוך תיקיית הבוט, הוא כבר יודע לקרוא את קובץ הקונפיגורציה, את הגרב קונף, ומתוך הקובץ הזה הוא יודע את הפרטים הנדרשים לעליית המערכת, שהם בעצם הקרנל, שגם כן נמצא במחיצת הבוט, ואת קובץ הדיסק הראשוני, ה-Initr-D,
או השם, למעשה ראשי התיבות של Initial RAM Disc. ובעצם מהנקודה הזאת, מהרגע שהאגרה ייתן את הקרנל ואת ה-Initr-D, משם בעצם השליטה מועברת לקרנל, תתחיל להתבצע העלייה של המערכת.
קרנל הוא בעצם מכיל בתוכו את מנגנון ההפעלה הבסיסי של מערכת ההפעלה. והאיני תרדי מכיל בתוכו את הדרייברים הנדרשים לעליית המערכת, וכמו כן האיני תרדי מכיל בתוכו את הסקריפט הראשי שיעלה את הדרייברים לפי הסדר הנכון, ולאחר מכן בעצם יעשה מאונט ויפעיל את מנגנון ה-LVM,
שה-LVM למעשה הוא בעצמו דרייבר שנמצא בתוך המערכת, ובעצם משם המערכת כבר תוכל להמשיך ולעלות מהדיסק הראשי של מערכת ההפעלה. לאחר שלב זה שהמערכת כבר מתחילה לעבוד מהדיסק הראשי של מערכת ההפעלה, יתחילו לעלות הסרוויסים של המערכת.
בעצם נשאלת השאלה למה צריך את מחיצת הבוט, למה סטייג 2 של גרב והגרב קונף אינם יכולים לשבת עם שאר מערכת ההפעלה? והתשובה לכך היא בעצם שהמערכת ההפעלה היא מותקנת בתוך LVM, שכדי להפעיל את ה-LVM צריך להעלות קרנל, ובנוסף לכך צריך גם להעלות את הדרייבר של ה-LVM בתוך הקרנל,
מה שכמובן לא יכול להתבצע בעצם בשלב של הבוט, בשלב של הביוס. מה שכן יכול להתבצע זה שבעצם בסטייג' 1 יהיה קיים דרייבר מאוד בסיסי של מערכת הקבצים XT2 או XT3 אשר בעצם יוכלו להסתכל על הפייל סיסטם של הבוט ומשם לשלוף את הכובד של סטייג' 2 ורק לאחר שהדרייבר של ה-LVM
יעלה מתוך ה-initrcd ובעצם יופעל בתוך הקרנל רק אז יהיה ניתן לעשות מונט ל-slash למחיצה הראשית של מערכת ההפעלה. וזאת בעצם הסיבה שבגללה אי אפשר לעשות בוט ישר מה-LVM וחייבים את הפרטישן של הבוט כדי שיכיל את הקבצים הבסיסיים של גרב סטייט 2, את הקונפיגורציה של הגרב ואת ה-initrcd.
וכמובן שהבוט חייב להיות לא LVM אלא פרטישן רגיל כדי שהמנגנון הבסיסי מאוד שנמצא בתוך ה-MBR יוכל לקרוא אותו בהצלחה. תכף אנחנו נסתכל על כל אחד מהשלבים ונראה בעצם בעזרת דוגמאות מה יכול להשתבש בכל אחד מהם ואיך כל אחד מהם נראה בפועל.
אז בואו נעבור למערכת שבינתיים עברה בשלב רסקיו. לצורך ההדגמה, אני הולך בעצם לעשות לה עוד פעם ריסט, כדי שנוכל ביחד לבחון איך המערכת מנסה לעלות ולברר באיזה שלב בעצם המערכת נתקעת, עד איזה שלב הכל עובד כשורה ואיפה מתחילה הבעיה.
לכן אני מוציא את הדיסק ועושה ריסט לתוך המערכת, עושה ריסט למערכת, אוקיי? אנחנו למעשה כרגע ראינו שהמערכת מגיעה ל-Grab, כלומר, השלב של הביוס עובד תקין, ובעצם כאן אנחנו מגיעים לתפריט של הגרב, ואנחנו רואים פה בעצם איזושהי אופציה לעלייה עם שם של קרנל.
מה זה אומר בעצם? בעצם זה אומר שהמערכת פנתה לדיסק הנכון, שהסטייג' אחד, בעצם שהביוס הצליח, שהסטייג' אחד של הגרב נטען מתוך ה-MBR, שנטען גם הסטייג' 2 של הגרב, ואנחנו בהמשך נראה איך נראה כשאשר סטייג 2 לא ניתן מהגרב, הקובץ של הגרב קונף נפתח, ובתוך הקובץ הקונפיגורציה רשומים לנו פרמטרים
של השם של הקרנל, איזה קרנל לטעון, והשם של קובץ איניטרדי שכאמור מכיל בתוכו את הדרייברים. ובכן, אני ממשיך פה בתהליך העלייה ויוחץ על מכ"ש B כדי לעשות בוט וכאן אני מקבל הודעה של File Not Found, אוקיי?
אז איזה בעצם קובץ יכל היה שלא להימצא? כאמור, בואו נחזור רגע לתרשים. Pios, תקין. Stage 1, ראינו נטען. Stage 2, בגלל שהגענו לתפריט של הגראפ, גם הוא נטען.
ובגלל שראינו ערכים בתפריט, זה אומר שגם קובץ ההגדרות של הגרב נקרא באופן תקין. התפריט שראינו זה בעצם פירוט של שורות שנמצאות בתוך הקובץ grab.con.
עכשיו אני אתן למערכת רגע לעלות עוד פעם בלי שאני מתערב כדי שתראו איך זה נראה. צריך reset, פה אנחנו צריכים להיות קצת חדי עין. הנה אני רואה את השורה הראשונה מהתפריט צריכה להיבחר באופן אוטומטי.
אנחנו מגיעים להודעה של file not found. אם אני רוצה למשל לעצור את התפריט, אז בזמן הזה, בטיים אאוט, שאגב גם הוא מוגדר בקובץ הקונפיגורציה, אני יכול ללחוץ על החצים למעלה ולמטה ולהגיע לתפריט.
בתפריט הזה יכולים להיות לי למעשה מגוון מערכות הפעלה אשר מותקנות במערכת, כאשר כל מערכת הפעלה נמצאת במחיצה אחרת, או אותה מערכת הפעלה אשר יש לה מספר קרנלים שונים או אפשרויות טעינה שונות שאותן אנחנו נסתכל עליהן בהמשך הסרטון.
כרגע בתפריט יש לי רק שורה אחת. כדי לראות בעצם את הפנים של אותה שורה, אני יכול ללחוץ על מקש E ואז אני אראה את התוכן של השורה הזאת בתפריט. כרגע אני רואה רק את הכותרת.
לוחץ על מקש E. בשורה הראשונה אני רואה בעצם את ההארד דיסק ואת מספר המחיצה שממנה תתבצע עלייה. בשורה השנייה אני אראה את השם של קובץ הקרנל בתיקיית הבוט.
נכון שכאן רשום סלאש, ולמעשה בפועל כשאנחנו נראה את המערכת רצה אנחנו נראה את הקובץ הזה על תיקיית הבוט, אבל בגלל שכרגע הדבר היחיד שהשר"ט מכיר הוא אך ורק את תיקיית הבוט, לכן ההתייחסות פה היא בעצם כסלאש, כי זה בעצם יחסית לאותו פרטישן ראשוני.
בהמשך אנחנו בעצם רואים את ה-Device, אני אלחץ רגע E כדי לערוך את השורה, ככה אנחנו רואים את השם של קובץ הקרנל, RO, שהמאונט הראשוני התבצע באופן Read Only, ואחרי זה אנחנו נדבר על למה המאונט הראשוני מתבצע ב-Read Only.
ככה אנחנו רואים בעצם, שימו לב זה קופץ פה, אנחנו רואים פה את ה-Device הראשי של רות, שנמצא בעצם על dev-mapper-vg-host ביבאי של lv-root כאן אנחנו רואים עוד כל מיני אופציות כמו למשל השפה שנבחרת כמו בעצם מיקום של swap הגדרות למקרים שהמערכת מתרסקת סוג של מקלדת והשפה הראשית מכש ה-escape בעצם יצא לי מהשורה הזאת ובשורה השלישית אני רואה את מיקום קובץ ה-LV
בית האינית RD או אינית ראם אפס, שזהו בעצם קובץ שמכיל בתוכו את הדרייברים של המערכת. מתוך הגרב אני יכול לערוך את השורות האלה, ובעצם לערוך את כל הפרטים.
יש לי מספר מקשי שליטה שהם מפורטים בתחתית הדף, עם החצים זה ברור איך לזוז למעלה ולמטה.