PracticU

סוגי רשומות DNS באינטרנט וב-AD

בלי כתוביותעם כתוביות
PracticU › קורס מנהלי רשת ושרתים - Active Directory 2022 › סוגי רשומות DNS באינטרנט וב-AD
מילון מושגים:
שרת DNS - שרת שמתרגם שמות מתחם קריאים, כמו example.com, לכתובות IP שהמחשבים משתמשים בהן.
דומיין - תחום ניהולי משותף של מחשבים ומשתמשים ברשת ארגונית, המנוהל מרכזית. גם שם ייחודי של אתר באינטרנט.
Active Directory - שירות מדריך של מיקרוסופט לניהול מרכזי של משתמשים, מחשבים והרשאות ברשת ארגונית מבוססת דומיין.
כתובת IP - מספר שמזהה באופן ייחודי מכשיר ברשת מבוססת פרוטוקול IP, ומאפשר לשלוח אליו ולקבל ממנו מידע.
nslookup - פקודה לבדיקת רשומות DNS, שמאפשרת לברר לאיזו כתובת IP מתורגם שם מתחם.
LDAP - פרוטוקול לגישה ולשאילתה של שירותי מדריך כמו Active Directory, לאיתור וניהול משתמשים ומשאבים.
Global Catalog - מאגר ב-Active Directory שמחזיק מידע חלקי על כל האובייקטים ביער, לחיפוש מהיר בין דומיינים.
root - משתמש העל במערכות Linux, בעל הרשאות מלאות לכל פעולה. גם הרמה העליונה בעץ של תיקיות או נתונים.

סוגי רשומות DNS באינטרנט וב-AD
שרת DNS מתרגם שמות לכתובות, ולכל סוג רשומה יש תפקיד אחר. השיעור מסביר את הרשומות ברשת חיצונית ופנימית, איך מעבירים תת-דומיין לניהול אחר, ומה Active Directory מפרסם דרך DNS.
השלבים העיקריים
1. DNS חיצוני מול פנימי: מדובר באותו סוג שרת. ההבדל הוא שהחיצוני פתוח לאינטרנט בפורט 53, והפנימי משרת את הארגון ואת Active Directory.
2. A Record: מפנה שם לכתובת IP. באינטרנט רושמים רק שירותים ציבוריים, כמו www. בפנים הרשת כל מחשב מקבל רשומה, ו-Active Directory רושם את המחשבים בעצמו.
3. CNAME: כינוי לשם אחר. כשכתובת השרת משתנה מעדכנים רק את הרשומה המקורית. בשיעור צוין שלא כל התוכנות תומכות בכינוי.
4. MX Record: מציין לאיזה שרת דואר לשלוח את המיילים של הדומיין. בלי MX דואר לא מגיע. בודקים עם nslookup -type mx.
5. תת-דומיין ושם ריק: תת-דומיין, למשל מוביס מתחת לדומיין הראשי, מקבל רשומות משלו. רשומה עם שם ריק משתמשת בשם הדומיין עצמו (Uses Parent Domain Name If Blank), וכך הדומיין הראשי מקבל A Record.
6. NS ו-Delegation: רשומות NS מציינות אילו שרתי DNS מנהלים את הזון. תת-זון שמועבר לניהול אחר נרשם כ-Delegation אצל האב, והוא מופנה לשרתים שלו.
7. Glue record: כשהשרת המנהל תת-זון נמצא בתוך אותו תחום, רושמים את כתובת ה-IP שלו בצמוד לשם, כדי שהחיפוש לא ייתקע.
8. SRV ו-Active Directory: רשומות SRV מפרסמות שירותים כמו LDAP ו-Global Catalog, יחד עם הפורט והעדיפות. מחשב שמצטרף לדומיין מחפש את הרשומות האלו. השירות Netlogon רושם אותן מחדש בהפעלה.
9. SOA: רשומה אחת לכל זון, שמציינת את השרת האחראי, מספר סריאלי וזמני רענון.
שימו לב
גרסת השרת 2000 יצרה כברירת מחדל זון root בשם נקודה, שגרם לבעיות בגישה לאינטרנט. מנהלים רבים פחדו למחוק אותו, ולכן כדאי להבין מה כל זון עושה לפני שמוחקים.
עכשיו אפשר לקבוע איזה סוג רשומה נדרש בכל מקום, לבדוק MX ו-NS, ולהבין מה Active Directory מצפה למצוא ב-DNS.
השיעור הבא בקורס: אירוח אתר אינטרנט בבית - FreeDNS

פרקי ההרצאה: סוגי רשומות DNS באינטרנט וב-AD

  1. 00:00

    הבדל בין DNS פנימי לחיצוני

  2. 01:02

    חשיפת DNS לאינטרנט דרך רשם הדומיינים

  3. 01:56

    יצירת Zone ראשי לדומיין החיצוני

  4. 02:51

    רשומות A לשרתים פנימיים וחיצוניים

  5. 05:43

    רשומת CNAME: כינוי לשם קיים

  6. 07:11

    רשומת MX לשליחת דואר

  7. 10:22

    תת-דומיין והרשומה לדומיין הראשי

  8. 11:49

    רשומות NS ושרתי DNS שמנהלים את הדומיין

תמלול ההרצאה: סוגי רשומות DNS באינטרנט וב-AD

הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «סוגי רשומות DNS באינטרנט וב-AD» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.

  1. 00:00

    ברוכים הבאים להרצאה על סוגי רשומות ב-DNS. אנחנו נבדוק ונעשה סוגי רשומות שונים גם ב-DNS פנימי וגם ב-DNS חיצוני. ולשם כך יש לנו שני מכונות וירטואליות.

  2. 00:14

    אחת תהיה עבור הרשת החיצונית ואחת עבור הרשת הפנימית. מה ההבדל ביניהם? למעשה זה בדיוק אותו שרת, כאשר השרת הזה שהוא חיצוני, כל ההבדל שהוא פתוח לגישה מאינטרנט.

  3. 00:36

    זאת אומרת מי שכותב באינטרנט את ה-DNS בפורט 53 מגיע לשרת הזה. זה כל ההבדל, ההבדל בין שרתים זה ההבדל היחיד שאפשר להגיע אליו מאינטרנט מבחוץ.

  4. 00:50

    בשביל לעשות את זה במציאות שמים את זה או אצל ספק האינטרנט או שאני אנהל אותו לבד ובראוטרה נפתח פורט של ה-DNS למחשב הזה. המחשבים באינטרנט הם ללא אקטיב דירקטורי לרוב ואנחנו נתקין עליו רול של DNS.

  5. 01:09

    נתקין עליו רול של DNS. איך אנשים הולכים להגיע אליו לשרת ה-DNS הזה מהאינטרנט? מאוד פשוט. אני אפנה לרשם הדומיינים, לשרתי הנקודה שמנהלים את כל האינטרנט, ואגיד להם אם מישהו מחפש את practical.com תשלחו אותו ל-IP הזה שאני מנהל אותו.

  6. 01:31

    וב-IP הזה שאני מנהל אותו, זה אומר ה-IP של הראוטר שלי, אני אפתח פורט פנימה. בדיוק כמו שעשינו ברימור דסק או בדיוק כמו שעשינו בכל דבר אחר.

  7. 01:40

    אז אנחנו הולכים בעצם להקים פה שני DNSים כאשר אחד עם Active Directory, לצרכים הפנימיים של Active Directory ולצרכים של הניהול של התחנות פה.

  8. 01:53

    ועוד DNS חיצוני, ודרך ההקמה שלו אנחנו בעצם נלמד את כל סוגי הרשומות. נתחיל בזה שנעשה New Zone מסוג Primary, אנחנו נדבר על סוגי זונים ועל כל האופציות בנפרד, והשם שלו יהיה practicu.com.

  9. 02:12

    משמע, אני ממנה את המחשב הזה להיות אחראי על practicu.com. מי שישאל אותו על practicu.com, הוא ידע לענות לו.

  10. 02:23

    זה שרת באינטרנט. בשרת הפנימי פה עשיתי דומיין אחר שנקרא ad.practicu.com כי הרשת הפנימית אצלי נקראת ad.practicu.com Active Directory זאת האופציה הכי טובה לעשות שמות שהם המשיכים אחד לשני אבל על נושא השמות נדבר בנפרד אז יש לנו זון פנימי לצורך Active Directory וזון חיצוני לאנשים שבאים מהאינטרנט

  11. 02:51

    מי שיבוא מהאינטרנט אנחנו נעשה פה רשומה מחשב חדש A-Record מחשב כתוב New Host מחשב חדש ונקרא למחשב הזה www וזה שם מחשב שכולם מכירים אותו ופונים עליו ואנחנו נגיד כל מי שישאל אותי מי זה www.practicu.com ניתן לו איזשהו IP נניח שזה יהיה 82 166 98 103 זה הIP הקבוע שקניתי ברשת הפנימית לא צריך לעשות את זה ברשת הפנימית לא צריך לעשות את

  12. 03:29

    זה כי אין לי שרת www ברשת הפנימית אוקיי השרת הפנימי אחרי פרקטיקיו.קום והשרת החיצוני על פרקטיקיו.קום בגלל שהשמות לא זהים לא תהיה בעיה יופי ראינו את האי רקורד מה קורה לגבי האי רקורד שזה מחשב רגיל בוא נעשה עוד מחשב אחד באינטרנט נקרא לו מיי אימיילס מיי אימיילס וניתן לו גם איזושהי כתובת ששם בכתובת הזאתי יושב שרת אקשיינג' ויש לו פורט 25 פתוח והוא מקבל את

  13. 04:03

    המיילים שלי אז עשיתי פה שני רשומות איי רקורד איי רקורד אומר מחשב רגיל בוא נראה מה עושים עם האי רקורד עם מחשב רגיל בתוך הרשת הפנימית.

  14. 04:15

    ברשת הפנימית, בניגוד לרשת החיצונית, אנחנו עושים A רקורד לכל מחשב בנפרד. לדוגמה, Windows 7 13. מחשב מספר 13 עם IP פנימי. בשביל מה אני עושה את זה?

  15. 04:29

    כדי שאפשר יהיה לפנות למחשב הזה לפי השם שלו. זה אומר שאם תלמיד אחד יבוא ועכשיו ירשום שני סלאשים, סטארט ראן, שני סלאשים את השם הזה, הוא יוכל לקבל ריזולווינג.

  16. 04:44

    זה לא אומר אם זה עובד או לא עובד, לא בודק האם זה נכון או לא נכון, זה כמו דפי זהר יפה. אז ראינו ש-A רקורד בתוך הארגון משמש לרישום של כל המחשבים שקיימים בתוך הרשת הפנימית, ו-A רקורד מחוץ לארגון משמש לרישום של שירותים החיצוניים, שרתים החיצוניים שאני נותן לאנשים באינטרנט.

  17. 05:09

    יש הבדל תהומי בין השניים, אני לא מעוניין שבאינטרנט ידעו כמה תחנות עבודה יש לי, באיזה מחשבים יש לי, ורשת הפנימית בעצם, מטרתה בעצם לנהל את היום יום הפנימי של המכללה.

  18. 05:24

    אם אתם תיכנסו לשרת האמיתי, אתם תראו שיש פה מאות רשומות, כאשר כל מחשב לבד באופן דינמי נרשם כאן. זה נקרא רישום דינמי ב-Active Directory, ב-DNS של Active Directory, ואנחנו נדבר על זה בסרט נפרד.

  19. 05:43

    עד כאן דיברנו על A-רקורד. בואו נעבור לסוג רשומה הבאה. הרשומה הבאה נקראת CNAME. סיניים זה קיצור, שם מקוצר. מה זה סיניים?

  20. 05:55

    לדוגמה, כל פעם שאני אכתוב www4 פעמים, זה יהיה כאילו כתבתי את זה שלוש פעמים. זה לא שם ל-IP, זה שם לשם. מעין שורטקאט, קיצור, אליאס, כינוי. כינוי של ארבע פעמים W זה כמו שלוש פעמים W.

  21. 06:12

    למה זה טוב? לדוגמה, אם ה-IP של www ישתנה, אני לא אצטרך לעדכן בהרבה מקומות, אלא רק ברשומה אחת.

  22. 06:27

    תחשבו שבסי ניים יש לי כמה פעמיים w ושלוש פעמים w ועשר פעמים w אני לא רוצה בכל שינוי לעדכן את כל הרשומות אלא אני עשיתי שורטקאט מפה לשם זה הכל לרוב לא כל כך משתמשים בסי ניים הזה פחות אוהבים להשתמש בו כי יש תוכנות שעושות איתו בעיות עשיתי פה טעות כתיב בואו נתקן את זה יופי פרקטיקי דוטקום מצוין ברשת הפנימית סי ניים אני לא חושב שיצא לכם להשתמש

  23. 06:28

    בו זה שיש אפשרות זה לא אומר שבהכרח תשתמשו רשומה הבאה שנדבר עליה דיברנו על A-Record דיברנו על CNAME עכשיו MXMX זה רשומה שאומרת איפה נמצא שרת דואר זאת אומרת שימו לב שיש לנו פה שם תפקיד ומידע זה בעצם שם למידע ויש תפקיד אנחנו עושים עכשיו תפקיד חדש שנקרא MXMX זה סוג רשומה מסוג MXMX ואני אומר ככה כל מי שישלח לפרקטיקיו.קום שיעביר את זה למיימיילס איך כתבתי את זה

  24. 07:43

    אני אעשה פה copy-paste כדי לא להתבלבל. זה שיש מחשב שנקרא myemails.practicy.com אף אחד לא יודע שצריך לשלוח לשם מיילים. צריך לעשות mx ואז כשאתם עושים mx אתם בעצם אומרים מי שרוצה לשלוח מיילים ל-practicy.com שיעביר אותם ל-myemails.practicy.com למעשה שרתי דואר עושים דבר כזה שרתי דואר לפני שהם שולחים דואר עושים פקודה הבאה nslookup

  25. 08:12

    -type mx אומרים תן לי את ה-mx של practical.com וככה הם מגלים לאן נשלוח את הדואר. ופה אנחנו יכולים לראות שלא קיבלנו תשובה, בואו נעשה רווח 127.001, 127.001, כנראה שאלנו את ה-DNS הלא נכון, ואתם יכולים לראות ש-ns-lookup-type.mx-practically.com ענה תקשיב את המייל, את התפקיד של mx,

  26. 08:43

    ממלא שרת שנקרא myemails.practically.com ותשלח אליו את הדואר. ברשת הפנימית לרוב לא תשתמשו ב-mx כי אין מיילים מבחוץ פנימה, אין בזה כל כך צורך, חוץ מאולי מקרים מיוחדים שבהם אתם בתוך הארגון משתמשים בתוכנה,

  27. 09:01

    כמו פלאפון שרוצה לשלוח דרך הרשת הפנימית, או כל מיני דברים כאלו מוזרים, או... לרוב ברשת הפנימית לא תעשו אמיקס. יש מקרים מאוד מאוד מיוחדים שאני יכול לספר לכם, אבל אין טעם לדבר עליהם.

  28. 09:19

    ברשת הפנימית אין באמת צורך באמיקס. זאת אומרת, ברשת הפנימית אני עושה איי רקורד. למה אין צורך? כי מי שרוצה לשלוח ברשת הפנימית זה העובדים שלי, זה הלקוחות שלי.

  29. 09:30

    ואצלהם כתוב במפורש מי זה שרת האקשן שדרכו הם שולחים החוצה. כי זה מה שמוגדר אצלהם, אני זה שמגדיר להם את הדואר. זה לא שהם לא יודעים איך להגיע לשרת שלי, זה מוגדר אצלהם בתוכנת Outlook.

  30. 09:45

    אז אין באמת צורך ב-MX. שימו לב, הטכנולוגיה הזאת של DNS היא מצוינת, ולקחו אותה פעם אחת לרשת פנימית ופעם אחת ברשת חיצונית.

  31. 09:54

    ולא צריך את כל ארסנל הכלים בכל מקרה. אז דיברנו על זה שברשת הפנימית תמיד תראו A-Record לכל מחשב, וברשת החיצונית אתם תראו גם A-Record, גם CNAME וגם MX לשליחת דואר. בלי MX אין לכם דואר, דואר פשוט לא יגיע.

  32. 10:14

    כי איך גוגל אמור לנחש מהו השרת שלי? אז דיברנו על A-Record, על CNAME, על MX, סאב-דומיין, סאב-דומיין ו-New Delegation. תראו, אני יכול לעשות גם סאב-דומיין, זה תת-דומיין לדוגמה.

  33. 10:30

    אני אומר עכשיו גיימס או מוביס בואו נעשה מוביס נקודה פרקטיקי נקודה קום עשיתי תת דומיין תת שם מוביס נקודה פרקטיקי דוט קום ואני עושה פה רשומה חדשה שנקראת www ומקבל את www נקודה מוביס נקודה פרקטיקי נקודה קום והולכת לשרת עם הסרטים איך אני אעשה שמי שיכתוב לא www מי שיכתוב רק שם של הדומיין מוביס נקודה פרקטיקי

  34. 10:57

    דוט קום רק את השם של הדומיין עדיין יקבל אותם אני עושה a רקורד חדש ואת זה אתם תראו הרבה מאוד התכנסו ל-ynet ואל תרשמו www, עדיין תצליחו להיכנס.

  35. 11:11

    אז איך עושים את זה? באים לדומיין, כלשהו, לא משנה אם זה תת-דומיין או דומיין ראשי, ובשם לא כותבים כלום.

  36. 11:19

    אם אתם לא כותבים כלום בשם, הוא Uses Parents Domain Name If Blank. אם זה ריק, משתמש בשם של הדומיין, ואז אתם נותנים לו את הכתובת, ומה שקרה, בעצם יש עכשיו ששם של הדומיין הראשי בעצם קיבל A-Record, וככה עושים את הדבר הזה.

  37. 11:43

    אז אני אסכם לכם ככה, ברשת הפנימית משתמשים בעיקר ב-A רקורד, ברשת החיצונית אתם חייבים להגדיר Mx רקורד, יש עוד דברים, כמו NS. מה זה NS? רשימת שרתי DNS שמטפלים בזון.

  38. 12:01

    יש לי זון שנקרא practicu.com, מתחם ב-DNS. אני יכול לעשות בפרופרטיס שלו מי הם שרתי ה-DNS שמטפלים בזון הזה חוץ ממני, כן? אז אני יכול לעשות שאני אסרביב 02-practicu.com, אני יכול להגיד שהIP שלי זה נניח 1111, אבל אני יכול לעשות עוד רשימה, להוסיף עוד שרת, נניח srv083.practicy.com זה לא באמת משפיע על משהו,

  39. 12:30

    כמה שזה מצחיק, זה לא באמת משפיע על משהו, אבל התקן אומר שבכל זון צריכה להיות רשימה של שרתים שמטפלים בזון הזה. האנשים שבאים מבחוץ, הם לא מגיעים מבחוץ מהאינטרנט ל-practicy.com בגלל שרשמתי פה משהו.

  40. 12:53

    הרישום הזה הוא יותר לניהול הפנימי ולמקרים מסוגיימים כמו סטאפ זון. זה באמת לא חובה לעשות את זה. אם אתם שואלים איך מגיעים אלינו האנשים מבחוץ לפרקטיקי דוט קום, הם מגיעים בכלל בגלל משהו אחר לגמרי, הם מגיעים בגלל שירותי הנקודה שמנהלים את האינטרנט.

  41. 13:13

    בואו נראה מה כתוב בשירותי הנקודה. בשירותי נקודה, מה כתוב? NS לוקאפ מינוס טייפ NS. אני אומר מי זה שירותי NS שמטפלים בדוט קום.

  42. 13:25

    הם שרתי השרתים שמטפלים בדוט קום בוא נראה הרצנו את הפקודה אנחנו רואים את כל השרתים שהלכנו לשרתי נקודה ואחרי זה הלכנו לשרתי הקום והוא אמר לנו זאת הרשימה של שרתים שמטפלים בדוט קום אני לוקח את השרת אחד מהשרתי הדי.אן.אס שמטפלים בדוט קום ושימו לב מה אני שואל אותו מי זה פרקטיקיו דוט קום אז עוד פעם מה המבנה של הפקודה שימו לב זה קצת טריקי אני

  43. 13:53

    אומר תן לי name servers תן לי שרתי dns של פרקטיקיו דוט קום שרשומים בנקודה קום הבנתם? אני שואל את השרתי נקודה, נקודה קום, מי אצלך מופיע תחת פרקטיקיו? לאן אתה מפנה?

  44. 14:12

    באיזה ה-NS החשוב? שימו לב, יש שני מקומות שבהם כותבים name server. פעם אחת כותבים אותו בשרתי נקודה שמפנים אליי מבחוץ, פעם שנייה בתוך הזון שלי לצורך הארגון הפנימי ולמקרים מיוחדים כמו סטאפזון.

  45. 14:29

    אם נעשה פה enter אתם תראו שהשרת הזה שמנהל את ה.com עונה, תקשיב, פרקטיקיו דוט קום תלך לניים סרבר שקוראים לו ns1 ns2 ns3 נקודה הוסט onehost.co.il אם אני אקבל הנחה משמעותית מחברה אחרת אני אקח את כל האתר שלי ואני אעביר אותו לחברה אחרת וגם את שרתי הdns אני אעביר לשם כי לרוב הם

לקורס המלא: קורס מנהל רשת ושרתים אונליין

ההרצאה הקודמת: שרתי DNS באינטרנט

ההרצאה הבאה: אירוח אתר אינטרנט בבית - FreeDNS

הרצאות קשורות מקורסים אחרים

  • רשומות DNS
  • רישום דומיין שלנו באופיס 365 - הוספת רשומות DNS
  • פונקציות - Functions (באינטרנט)
  • גלישה באינטרנט עם כתובת IPv6

קורסים נוספים במסלול

  • קורס טכנאי מחשבים ורשתות - Windows 10/11 - בדגש על תמיכה טכנית בארגונים - Help Desk
  • קורס מנהלי רשת ושרתים - Active Directory 2025
  • קורס מנהלי רשת - ב-3 דקות
  • ראיון עבודה - מנהל רשת - תמיכה טכנית