ראיון עבודה - מנהל רשת
שאלה על Traceroute
ועל DNS Stub Zone
tracert ובלינוקס traceroute, ונותנים יעד, למשל שרת ה-DNS של גוגל. מקבלים את כל הדרך ליעד: בדוגמה 14 ראוטרים, ולכל ראוטר שלוש בדיקות של delay. ראוטר שלא החזיר תשובה לא נבדק, וראוטר עם delay גדול הוא הבעייתי. אפשר לפנות לספקית האינטרנט ולבקש לעקוף אותו, למשל לפני ועידת וידאו חשובה. התשובה הנכונה: בניית מפה של הדרך שהמידע עובר בין המקור ליעד. הפקודה לא מדברת על רוחב פס.New Zone מאפשר להגדיר primary (קריאה וכתיבה), secondary (עותק מלא ב-read only, שיכול לענות לשאילתות אבל לא לעדכן) או stub zone.transfer, מאשרים allow zone transfer. אחרי refresh נראה שהועתקו רק ההפניה לשרת ה-DNS והשם שלו.arp קושרים בין כתובת IP לכתובת MAC, כי בכל packet חייבים לשים MAC. ARP "צועק" ברשת מי הבעלים של ה-IP, ומי שמזהה את עצמו עונה (למשל הראוטר, שמחזיר את כתובת ה-MAC שלו). את כתובת ה-default gateway הוא מכיר מהגדרה ידנית או מ-DHCP, ובכל restart הוא צועק מחדש. המטרה: לגלות כתובות MAC לפי IP.פרקי ההרצאה: ראיון עבודה - מנהל רשת שאלה על Traceroute ועל DNS Stub Zone
תמלול ההרצאה: ראיון עבודה - מנהל רשת שאלה על Traceroute ועל DNS Stub Zone
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «ראיון עבודה - מנהל רשת שאלה על Traceroute ועל DNS Stub Zone» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
שלום לכולם. אנחנו ממשיכים בראיון עבודה שהיה בשנת אלפיים עשרים וחמש לתפקיד של מנהל רשת, והחלק הראשון דיבר על תקשורת. ואני רואה כאן שאלה על traceroute.
מה עושה פקודת traceroute? אני אראה לכם אותה, נדבר עליה עוד מעט. בואו נראה שאלה הבאה: מה עושה פקודת nslookup? זה די פשוט, כבר ראינו אותה ונראה אותה שוב.
ושאלה הרבה יותר קשה על DNS: מה עושה stub zone? מה זה stub zone ב-DNS? אני אדגים לכם את ה-stub zone עוד מעט. ומה עושה ARP?
מה המטרה של פרוטוקול ARP ופקודת ARP? שאלות מעניינות. בואו נתחיל עם traceroute. traceroute, המטרה שלו זה לבדוק דרך איזה שרתים אנחנו עוברים בדרך ליעד כלשהו.
נניח אני כותב בווינדווס tracert, בלינוקס traceroute, ונותן יעד. נניח שמונה שמונה שמונה שמונה, שזה שרת DNS של גוגל, וכאן אני מקבל שתוך אלפית השנייה הגענו לתחנה ראשונה, לראוטר הראשון בדרך.
לראוטר השני בדרך, כאשר הדרך היא בסוף לשמונה שמונה שמונה, כן? לקח לנו ארבע עשרה ראוטרים להגיע לשם. אנחנו יכולים לראות שבתחנה השנייה, בראוטר השני, התעכבנו פעם ראשונה חמש אלפיות השנייה.
בבדיקה נוספת התעכבנו תשע אלפיות השנייה, ובבדיקה השלישית התעכבנו ארבע אלפיות השנייה. זאת אומרת, הוא עושה שלוש בדיקות כמה זמן יש delay בראוטר השני.
בראוטר השלישי לא הצלחנו לבדוק כי הוא לא החזיר לנו תשובה. בראוטר רביעי שלוש בדיקות הראו חמש ושש שניות delay. ועכשיו אנחנו מגיעים לראוטר החמישי, לנתב החמישי בדרך, וכאן יש delay גדול.
זה הראוטר הבעייתי. אני יכול להתקשר לספקית האינטרנט שלי ולהגיד: "תקשיבו, אני רוצה להימנע מלהגיע לראוטר הזה כי הוא עושה לי המון delay, מעכב לי את התקשורת." נניח שזה היה video conference, שיחה בווידאו של כל המנהלים הבכירים, וחשוב לי שזה יעבוד מהר.
אז הייתי משתמש ב-tracert, traceroute, כדי לבדוק איפה יש delay, איפה יש עיכוב, באיזה ראוטר בדרך, ואז אני מתקשר לספקית האינטרנט ומבקש לעקוף את הראוטר החמישי. למעשה tracert נותן לי את כל הדרך ליעד וכמה delay יש בכל תחנה, והוא בודק את זה שלוש פעמים.
אז התשובה הנכונה לשאלה שלנו ש-traceroute משמש לבנות מפה איך המידע נוסע באינטרנט בין המקור ליעד. הוא לא מדבר על רוחב פס, הוא לא יודע כמה מגהבייט per second אפשר להעביר דרך ראוטר.
שלא תתבלבלו, אין פה התייחסות לרוחב. השאלה הבאה מדברת על nslookup. nslookup כבר ראינו כמה פעמים. בואו נראה עוד פעם. אני עושה לדוגמה פה nslookup, שואל את ה-DNS מי זה Practicu.com.
אני יכול להגיד לו גם תגיד לי מיהם שרתי הדואר של Practicu.com או מיהו שרת web של Practicu.com. אלו הם שרתי המייל של Practicu.com, כי ביקשתי מ-DNS רשומת MX.
אם אני מבקש רשומת A אז הוא מחזיר לי מיהם שרתי ה-web הרגילים. כל אלו הם כתובות IP שאפשר לפנות אליהם ולבקש את האתר שלנו. בקיצור, nslookup מספק name resolution.
name resolution זה להפוך שם לכתובת IP וגם הפוך, אפשר להפוך IP לשם. ושאלה הבאה על stub zone. מה זה stub zone ב-DNS. בואו אני אדגים לכם מהר מה זה stub zone ב-DNS, כי הסרט הזה נהיה ארוך.
קודם כל יש לנו פה שרת. בתוך השרת יש לנו DNS, שרת DNS שאחראי על Active Directory, ad.practicu.com. יופי, אז יש לנו פה מתחם שמות. אנחנו גם יכולים להוסיף ולהגיד נניח ש-www זה כתובת מאה תשעים ושתיים מאה שישים ושמונה מאה עשרים ושתיים עשר.
אני יכול להוסיף לפה עוד רשומות, אין שום בעיה. כל תחנה שעולה רושמת את עצמה פה, ובשרת השני שלי פה בתוך ה-Server Manager להוסיף תפקיד חדש של DNS.
זה שרת אלפיים עשרים וחמש, אבל הדבר הזה לא השתנה כבר עשרים שנה, אז הכול אותו דבר. אני מוסיף DNS Server, עושה על הכול next, next, next, ומתקין את התפקיד של DNS Server.
אפשר לסגור את החלון הזה ופה בדגל לחכות שהוא יותקן. הנה אנחנו רואים שההתקנה הסתיימה ואפשר להיכנס עכשיו ב-Tools ולפתוח את ה-DNS. אז השרת השני שלנו כרגע הוא שרת DNS, אבל אין לו אף zone שהוא מנהל, אף מתחם שמות.
אני יכול לעשות right click New Zone ולהגיד לו איזה zone הוא ינהל ב-read ו-write. הוא יהיה ה-primary שלו, הוא יהיה המנהל העיקרי שלו. אני יכול להגיד לו שהוא secondary zone, שהוא העתק מלא של נניח ad.practicu.com.
זאת אומרת, הוא מעתיק את כל הרשומות שיש פה בשרת הראשי והשרת השני יהיה העתק מלא, אבל ב-read only. זה נקרא secondary zone. הוא יוכל לענות לשמות, להפוך שם ל-IP, אבל לא יוכל לעדכן.
הוא העתק ב-read only של השרת הראשי. ויש אופציה שלישית שהוא יודע לשלוח לשרת