הוספת דיסק
בשרת וונדוס בענן

בלי כתוביותעם כתוביות

מילון מושגים:

ענן - אספקת משאבי מחשוב כשירות דרך האינטרנט, כמו שרתים, אחסון ותוכנות, במקום להחזיק אותם מקומית.

אחסון - שמירת נתונים באופן קבוע על התקנים כמו דיסקים או שירותי ענן, כך שיישמרו גם לאחר כיבוי.

רוחב פס - כמות הנתונים המרבית שניתן להעביר ברשת בפרק זמן נתון. ככל שהוא גדול יותר, ההעברה מהירה יותר.

ווליום - יחידת אחסון לוגית על דיסק או מספר דיסקים. ב-Docker, מנגנון לשמירת נתונים מחוץ לקונטיינר.

בייט - יחידת מידע המורכבת משמונה ביטים, ומסוגלת לייצג תו בודד או מספר בין 0 ל-255.

מסד נתונים - אוסף מאורגן של נתונים המאוחסן כך שאפשר לשמור, לחפש, לעדכן ולשלוף אותו ביעילות, לרוב באמצעות שפת שאילתות.

השהיה - משך הזמן שלוקח למידע לעבור ממקור ליעד ברשת. ככל שההשהיה נמוכה יותר, התגובה מהירה יותר.

תגית - סימון בקוד, למשל ב-HTML, שתוחם רכיב ומגדיר את תפקידו או תכונותיו. גם תווית לסימון וקיטלוג פריטים.

הוספת דיסק בשרת וונדוס בענן

בשיעור זה אנו פותחים הפסקה קצרה מנושא הרשתות וחוזרים אל שירות המכונות הווירטואליות, לומדים על שירות האחסון החסימתי הגמיש ואת סוגי הדיסקים, ומוסיפים בפועל שני כוננים חדשים לשרת וינדוס בענן.

נושאי הסיכום המוצגים בשיעור:

1. היעד שלנו: אחד הדברים הבסיסיים ביותר בשירות המכונות הווירטואליות הוא להציג דיסק מקומי למערכת ההפעלה, כלומר להוסיף לשרת וינדוס כונן נוסף, כונן D או כונן E.

2. השירות הרלוונטי: בתוך השירות של המכונות הווירטואליות ישנו שירות משנה של אחסון חסימתי גמיש, ואנחנו נראה איך מייצרים כרך, דיסק נוסף, ומציגים אותו למערכת ההפעלה וינדוס.

3. ההקבלה לעולם המקומי: כמו שקונים דיסק לשרת במרכז הנתונים, דיסק מהיר מאוד מסוג פלאש, דיסק אחסון מוצק או דיסק קשיח איטי, כך גם בענן ניתן להציג לשרת דיסק בעל מאפיינים שונים מבחינת מהירות ורוחב פס, וזה כמו להציג דיסק לשרת בעולם המקומי בעזרת פרוטוקולי אחסון רשת, רק שכאן מחליטים על המאפיינים בעזרת תוכנה, וזהו בעצם אחסון מוגדר בתוכנה.

4. סוגי הדיסקים הזמינים: ניתן להציג לשרת דיסקים מסוג GP2, GP3, דיסקי ביצועים מסוג IO1 ו-IO2 עם גרסת הביצועים המואצת, ודיסקים מסוג דיסק קשיח מאוד איטיים, ומבחינת ההתמקדות נתחיל מ-GP2.

5. המגבלה המרכזית של GP2: דיסק GP2 הוא ווליום שאפשר להציג לשרת עד שישה עשר טרה בייט, עם עמידות טובה ומקסימום של שישה עשר אלף פעולות קלט פלט בשנייה ועד מאתים חמישים מגה בייט לשנייה, אך הבעיה שכדי לקבל יותר פעולות קלט פלט חייבים לשים דיסק גדול יותר, כלומר דיסק של שניים, חמישה או עשרה טרה בייט כדי ליהנות מיותר פעולות, ואם האפליקציה צריכה רק טרה אחת אך דורשת ביצועים גבוהים, GP2 מגביל אותנו.

6. היתרונות של GP3: בדיסק GP3 השטח יכול לנוע בין טרה אחת לשישה עשר טרה בייט, עמידות זהה, אותו מקסימום פעולות, אך ניתן לכוון את כמות הפעולות בלי קשר לגודל הדיסק, וזה מאפשר גמישות רבה מאוד, וגם הוא יותר נוח, יותר גמיש, וגם אוטומטית עולה כעשרים אחוז פחות מ-GP2, ולכן מי שמתלבט בין השניים, ההמלצה היא ברורה ללכת על GP3, כמובן לפי המאפיינים שהאפליקציה דורשת.

7. דיסקי הביצועים IO1 ו-IO2: דיסק IO1 דורש מינימום של ארבעה גיגה בייט, עמידות זהה, ומאפשר עד שלוש מאות חמישים אלף פעולות לכל האינסטנס ושישים וארבעה אלף פעולות לכרך עצמו, כלומר דיסק מהיר הרבה יותר, ולמשל לשרת מסד נתונים שדורש כמויות גדולות של פעולות או דורש זמני השהיה נמוכים, מיד היינו מסתכלים על IO1, וקיים גם IO2 עם מקסימום פעולות גבוה בהרבה לכל גיגה בייט.

8. הדיסק האולטימטיבי והעלות שלו: מי שרוצה את הדיסק הכי מהיר שקיים עם הזמני השהיה הנמוכים ביותר יכול ללכת על הגרסה המואצת, וזה באמת האחסון הכי מהיר שקיים כיום בענן, אך הוא מגיע עם עלויות גבוהות בהרבה מ-GP3, ויש לציין שלא כל סוגי האינסטנס תומכים בו, אלא רק מכונות חזקות מאוד ויקרות מאוד, שבהן באמת נריץ שרתים רציניים עם המון זיכרון ומעבדים.

9. הדיסקים האיטיים והזולים: קיימות גם אפשרויות של דיסקים איטיים הרבה יותר, למשל כאשר האפליקציה צריכה רק שטח אחסון ואין דרישה לביצועים או זמני השהיה נמוכים, שם העלויות נמוכות מאוד, והביצועים נמוכים אבל לעיתים קרובות זה מספיק טוב לאפליקציה, וזה היופי של הענן, יש אפשרות לבחור את הדיסק המתאים ביותר, ואם לא מקבלים את התוצאות אפשר להחליף דיסק, כאשר ההחלפה ברוב המקרים אינה מפריעה כלל למכונה והיא קורה בצורה שקופה לחלוטין.

10. הכנת השרת לבדיקה: יש לנו מכונת וינדוס שמוקמה ברשת הציבורית כדי שיהיה נוח לגשת אליה מרחוק, נכנסים אליה בשולחן עבודה מרוחק, ובניהול הדיסקים רואים שיש לנו דיסק יחיד במכונה, דיסק C.

11. יצירת הכרך הראשון: בתוך שירות המכונות מעבר ללשונית האחסון החסימתי הגמיש ואל הכרכים, רואים שקיים כרך אחד של שלושים גיגה שהוא בעצם הכרך של כונן C, וכדאי לתת לו שם מסודר, ואז יוצרים כרך חדש בלחיצה ימנית, בוחרים את סוג הדיסק לפי הצורך, לשרת מסד נתונים שצריך המון ביצועים בודקים את דיסקי הביצועים, ולשרת שדורש ביצועים אך לא משהו קיצוני בוחרים GP3, תוך שאלות כמה פעולות השרת דורש, מה זמני ההשהיה שהוא מחפש, מה רוחב הפס וכמה גודל דיסק נדרש.

12. הגדרות הכרך הראשון: קובעים גודל ומגדירים את כמות הפעולות הרצויה, בניגוד ל-GP2 שבו לא הייתה אפשרות לבחור וכמות הפעולות הייתה נקבעת לפי גודל הדיסק, כאן קובעים את רוחב הפס הרצוי, ובוחרים את אזור הזמינות, כאשר חובה ליצור את הדיסק באותו אזור זמינות שבו נמצאת המכונה שאליה רוצים להציג אותו, בודקים איפה המכונה יושבת, איננו מייצרים מתוך תמונת מצב ואיננו מצפינים כרגע, ומייצרים את הכרך, ומומלץ מאוד לתת לו שם מסודר וגם לשרת עצמו לתת שם מסודר.

13. הצגת הכרך למכונה: יצירת הכרך אינה מספיקה, יש להציג אותו לווינדוס, ואם נסתכל על הווינדוס שלנו עוד אין שם שום כונן, ולכן מרעננים, בוחרים את הכרך, לוחצים על הפעולה ומצמידים את הכרך, בוחרים את המכונה אליה רוצים להציג את הדיסק, מקבלים את השם הווירטואלי של ההתקן ומצמידים, ומיד מופיע בניהול הדיסקים דיסק חדש בגודל הרצוי, מצב מקוון, מאתחלים את הדיסק, יוצרים כונן פשוט חדש ויוצרים את כונן D, וכדאי לרשום למנהל המערכת שיבוא להתקין את השרת מהו הדיסק ומה ביצועיו.

14. הכרך השני והסיכום המעשי: יוצרים כרך שני באותו סוג, בגודל אחר ובכמות פעולות ורוחב פס אחרים, נותנים לו שם כבר בתהליך היצירה בעזרת תגית שם, ממתינים שייווצר, ומצמידים אותו גם הוא אל המכונה, ותוך שניות מופיע כונן חדש במצב מקוון, מאתחלים ויוצרים כונן, ובכך סיימנו להגדיר כרכים בשירות המכונות, יצרנו דיסקים חדשים וצמדנו אותם למכונה ספציפית, ובמכונה עצמה מוסיפים דיסקים כאילו הצגנו אותם ברמת האחסון כמו בעולם המקומי.

15. הסרת הדיסקים: באותה מידה אפשר להסיר את הדיסקים, ואם אין יותר שימוש בדיסק קודם כל מנתקים אותו מהמכונה בפעולת ניתוק, ואז רואים שהכוננים נעלמים באופן אוטומטי מהמכונה, ואחר כך אפשר לגשת ולמחוק את הדיסקים עצמם, ואל תשכחו שהכרכים אם מנתקים אותם אינם נמחקים, צריך לגשת ולמחוק אותם בעצמנו, ובטח כשעושים תרגול, יצרתם ותרגלתם, גשו ומחקו כדי שלא תצטרכו לשלם על זה.

לסיכום, בשיעור זה למדנו על שירות האחסון החסימתי הגמיש בתוך שירות המכונות הווירטואליות, סקרנו את כל סוגי הדיסקים מהזולים והאיטיים ועד המהירים ביותר בענן עם העלויות שלהם, הבנו למה GP3 עדיף על GP2 בזכות היכולת לקבוע פעולות קלט פלט בלי קשר לגודל הדיסק, וביצענו בפועל יצירת שני כרכים, צימודם לשרת וינדוס באותו אזור זמינות, אתחול ויצירת כוננים חדשים, ולמדנו גם כיצד לנתק ולמחוק כרכים כשאין בהם עוד שימוש.

פרקי ההרצאה: הוספת דיסק בשרת וונדוס בענן

תמלול ההרצאה: הוספת דיסק בשרת וונדוס בענן

הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «הוספת דיסק בשרת וונדוס בענן» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.

00:02
עכשיו נעשה אתנחתא קלה מנושא הנטוורקינג שזה עולם ה-VPC, ה-VPC סרוויס. נמשיך עם ה-EC2 סרוויס וכשמדובר ב-EC2 סרוויס אחד הדברים הבסיסיים ביותר זה להציג דיסק מקומי למערכת ההפעלה שלנו.
00:20
כלומר אנחנו רוצים להציג דיסק נוסף למשל במקרה של Windows, קונן נוסף, קונן מקומי, E-drive, D-drive וכו' וכו' לשרת. אז זה מה שאנחנו נראה בסרטון הזה.
00:34
בסרטון הזה אנחנו מדברים על השירות EC2, ובתוכו אנחנו נסתכל על ה-feature או על ה-service EBS, Elastic Block Service.
00:44
מה שאנחנו נראה עכשיו זה איך אנחנו מייצרים ווליום, איזשהו דיסק נוסף, למערכת הפעלה Windows, איך אנחנו מציגים את זה ל-Windows.
00:54
כמו שאתם יכולים לראות פה בסרטוט, יש לי מחשב, יש לי שרת Windows, שמתי אותו ב-Public Subnet רק כדי שיהיה לנו יותר נוח לגשת אליו ב-RDP, בזריזות ובמהירות ואני רוצה להציג בו למשל שני כוננים חדשים D ו-E או E ו-F. אז איך אנחנו עושים את זה? מה שאנחנו נראה בסרטון הזה זה איך אנחנו מייצרים EBS Volume, Elastic Block Storage,
01:15
איך אני מייצר את ה-Elastic Block Storage as a Volume ואיך אני מציג אותו לשרת. בנוסף אנחנו נעבור על המאפיינים של דיסקים שונים שאני יכול להציג לשרת. אנחנו יכולים להציג לשרת דיסק מסוג GP2, דיסק מסוג GP3, דיסק מסוג איו או איו אקספרס ו-HDD.
01:36
מה הכוונה סוג הדיסק? תחשבו שכמו שאתם קונים דיסק לשרת אצלכם בארגון בדאטה סנטר, יכול להיות שתקנו דיסק NVME, מהיר מאוד, דיסק SSD, אולי קצת פחות מהיר, דיסק HDD, הרבה פחות מהיר.
01:52
זה אותו רעיון, גם פה אני יכול להציג לשרת שלי דיסק עם מאפיינים שונים מבחינת מהירות, מבחינת רוחב פס, כשחושבים על הנושא של Storage של דיסקים בארגונים ב-On-Premise אז תחשבו על זה שאתם רוצים להציג לשרת איזשהו דיסק ב-iSCSI או ב-Fiber זה אותו עיקרון אני רוצה להציג דיסק שייראה דיסק מקומי לשרת רק שבמקרה הזה אנחנו מחליטים
02:22
על המאפיינים של הדיסק בעזרת תוכנה אוקיי זה בעצם Software Defined Storage רק לפני שאנחנו ניגש למלאכה איך אנחנו עושים את זה, בוא ניגש שנייה רגע ל-AWS אמזון ונסתכל על ה-EBS סקשן, על האמזון Elastic Block Store או Elastic Block Storage ובוא נראה את הדיסקים השונים שאנחנו נוכל לראות
02:44
עוד רגע בתהליך ההקמה. אנחנו רוצים להסתכל על ווליום טייפס, יש לנו ווליום טייפס overview ואפשר לראות שיש לנו פה את ה-SSD Based Volumes ואנחנו דווקא נתחיל מימין לשמאל דווקא מ-GPT2.
02:58
בדרך כלל אנחנו מסתכלים על GP2 כמשהו שקיים כבר המון זמן, ואני הייתי ממליץ, מה שנקרא, לא להשתמש בו, כבר לעבור ל-GP3, עוד שנייה אני אסביר למה. GP2 זה ווליום שאני יכול להציג לשרת שלי, והוא עד 16 טרבייט.
03:14
אז אם אתם צריכים דיסק שהוא מעל 16 טרבייט, אתם כבר מבינים ש-GP2 הוא לא הטייפ של הדיסק שאתם רוצים להשתמש בו. הדוריביליטי שלנו מדובר על 3.9, שזה לא רע בכלל, ומבחינת מקסימום אי-אופס אני יכול לקבל 16,000 אי-אופס ויש לי עד 250 מגה בייט טרופוט, זה מה שאני יכול לקבל.
03:35
מה שחשוב להבין ב-GP2 זה שכדי לקבל יותר אי-אופס אתם חייבים לשים דיסק גדול יותר, כלומר כדי ליהנות מיותר אי-אופס אתם חייבים לקחת דיסק גדול יותר של 2 טרה בייט ו-5 טרה בייט ו-10 טרה בייט כדי לקבל יותר אי-אופס.
03:55
האם האפליקציה שלכם לא צריכה גודל כזה של דיסק ואתם צריכים רק 1 טרבייט אבל אתם רוצים ליהנות מאותם נגיד 16F איופ אתם לא יכולים לקבל את זה לכן gp2 מאוד מגביל אותנו פה יש לכם את ה-gp3 השטח הדיסק יכול להיות מ-1 עד 16 טרבייט אותו durability ויש לנו גם את ה-16,000 מקסימום איופס אבל
04:19
אני יוכל לכוון את כמות האי-אופס בלי קשר לגודל הדיסק. זה מאפשר לכם להיות מאוד מאוד פלקסיבול. אז אם אני הייתי צריך להחליט בין GP2 ל-GP3, אני מיד הייתי בוחר GP3.
04:33
מה גם ש-GP3 באופן אוטומטי הוא 20% בעלות פחות מ-GP2. אז אתם יכולים להבין שהוא גם יותר נוח, הוא גם יותר פלקסיבול, הוא גם יותר גמיש, והוא גם עולה פחות.
04:46
לכן אני תמיד אומר, אם אתם חושבים על GP2 או GP3, אני הייתי הולך עם GP3. אבל שוב פעם, תלוי טוב טוב על המאפיינים של הדיסק בהתאם לאפליקציה שלכם.
04:56
ואז יש לנו את ה-IO1. ה-IO1 דורש מינימום 4 גיגה של דיסק. מדובר באותו durability, מספרים של durability, אבל מבחינת IOPs אפשר לראות שאפשר לקבל פה 350,000 IOPs.
05:11
זה כמובן עבור כל האינסטנס. עבור הווליום עצמו זה 64,000 IOPs. אז אני כבר מדבר על דיסק הרבה יותר מהיר מ-GP3 ו-GP2.
05:20
למשל, אם יש לי שרת דאטאבייס, אני מניח שאני אעיף מבט על ה-IO1. לא במאה אחוז, יכול להיות ששרת הדאטאבייס הזה שלכם לא דורש כמויות כאלה של איופס. אבל אם אתם כן צריכים שרת דאטאבייס שדורש כמויות גדולות של איופס, או דורש, אני מתכוון, שיש דרישה ל-Low Latency, אני מיד הייתי מסתכל על IO1.
05:45
יש כמובן גם את ה-IO2, יש לו מקסימום של איופס הרבה יותר גדול פר גיגה בייט, ואם אתם רוצים את הדיסק האולטימטיבי מבחינת המהירויות, הכי מהיר שקיים, אתם יכולים ללכת על ה-IO Block Express.
06:01
זה הדיסק עם המהירות הגבוהה ביותר, עם הלייטנסי הנמוך ביותר. מדובר פה באמת על סטורג' הכי מהיר שאתם יכולים לחשוב עליו היום בענן.
06:10
שוב פעם, זה מגיע עם עלויות, אז תשימו לב פה לעלויות, אפשר לראות למשל 0.25 דולר פריגה בייט, רק נשווה את זה ל-GP3, ההבדלים הם די משמעותיים.
06:21
0.08 גיגה בייט ל-GP3. אפשר להבין שהדיסק הזה הוא מאוד יקר, אבל אנחנו מדברים פה על ביצועים מטורפים. עוד דבר שחשוב לזכור, לא כל ה-Instance Type