
data1, אותו שם שישמש אחר כך ב-mount, כדי לדעת איזה דיסק זה.fdisk -l מראה את הדיסק החדש (25 ג'יגה).fdisk על הדיסק עם הפעולות New, Primary, מחיצה 1, ברירות מחדל לגודל, ו-w לשמירה. fdisk -l מראה את המחיצה xvdf1 בגודל 25 ג'יגה.mkfs.ext4 על המחיצה./data1 ומעלים אליה את המחיצה עם mount מ-xvdf1. df -T מציג שהיא מחוברת./etc/fstab. אחרי Reboot בודקים שוב עם fdisk ו-df -T, ו-data1 עדיין מחובר, ואפשר לכתוב אליו.fdisk -l, fdisk, mkfs.ext4, mount, df -T ו-/etc/fstab.הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «הוספת דיסק בשרת לינוקס בענן» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
עכשיו בוא נראה איך אנחנו מציגים דיסק EBS ווליום לאינסטנס מסוג לינוקס, למכונה שמבוססת לינוקס. שוב פעם, EBS, אני מקווה שראיתם את הסרטון הקודם על הווינדואוס, כשאני מציג דיסק למכונה דיסק מסוג EBS, זה בעצם דיסק מקומי, זה נראה למכונה כדיסק מקומי, וכשאני מציג את הדיסק הזה, תסתכלו פה על המסך,
אני יכול לבחור את הסוג של הדיסק, בין אם זה GP2, GP3, או HDD והבחירה של הסוגים השונים בעצם תיתן לי דיסקים עם מאפיינים שונים איי-אופס, רוחב פאס, בנדוויץ', מה שנקרא גודל הדיסק, האם אני יכול לשנות את האיי-אופס או לא.
בקיצור, מאפיינים שונים או משונים. אני רוצה להפנות אתכם לסרטון על הווינדואוס, שם אני נכנס לפרטים יותר, מה כל אחד מהסוגים האלה של הדיסקים מאפשר לי לעשות.
וראינו גם דברים נוספים כגון מחיקה של ווליום, שינוי של הסוג של הווליום. את זה אני לא הולך להראות כאן שוב פעם, כי כבר הראתי את זה במכונה Windows.
אנחנו ניגש פשוט להציג דיסק במכונת לינוקס ונראה את התהליך. ומה התהליך הזה כולל? התהליך הזה כולל יצירת הדיסק, ביצוע ה-attach, מה שנקרא attachment, ואז נשתמש ב-fdisk, ואז אנחנו נעשה פורמט, ואז אנחנו נעשה מונט, ואנחנו נכניס את המונט הזה ל-0tab, כדי שהדיסק יעלה כל הזמן עם המכונה. בואו ניגש
לווליום, אנחנו כבר אין לי עניין, אני מקווה שראית את הסרטון על הווינדוז הקודם. בוא ניצור ווליום חדש מסוג GPT למשל, נבחר גודל, נגיד שזה 25 גיגה, ניתן לו 4000 איי-אופס לצורך העניין, ו-160 בנדוויץ.
אני חייב לייצר את הדיסק ב-AZ הרלוונטי, היכן שנמצאת הלינוק שלי. הנה הטאג ניים שלנו, בוא ניתן איזה ניים, דיסק אחד, בוא נקרא לזה data1, זה גם השם שאני אתן לו במאונט.
חשוב לתת את השמות האלה כדי שאחרי זה תוכלו לעשות מפינג בין הדיסק הזה לבין הדיסק בפועל בתוך המכונה, המאונט בתוך המכונה. אז יצרתי את הדיסק שלי ועכשיו אני אעשה לו שוב פעם ריפרש, אני אעשה לו את טאץ', מכונת הלינוק שלי, את טאץ' ווליום, ואם אני אגש לפה עכשיו אני אעשה עוד הפעם fdisk-l,
אפשר לראות שהדיסק החדש מופיע לי פה, 25 גיגה. אז השלב הבא שלנו זה לעשות fdisk לדיסק הזה, Fdisk, Fdisk לדיסק הרלוונטי הזה שלנו. New, Primary, 1, זה הגודל, זה הסקטור,