פתרון שאלות מתוך מבחן ISTQB - חלק 4
פרקי ההרצאה: פתרון שאלות מתוך מבחן ISTQB - חלק 4
תמלול ההרצאה: פתרון שאלות מתוך מבחן ISTQB - חלק 4
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «פתרון שאלות מתוך מבחן ISTQB - חלק 4» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
בשאלה 27 שוב ניתן לנו קטע קוד שאנחנו צריכים לנתח. יש לנו את העיף הראשון if day שווה monday, then statement a, else statement b, end if.
if day, tuesday, then statement c, end if. זאת אומרת, יש לנו מצב שאם אני מכניס monday כ- input אז אני נכנס לסטייטמנט הראשון, אם אני לא מכניס monday כסטייטמנט אז בעצם אני נכנס לסטייטמנט השני, ואם אני טסט די אני נכנס בשלישי, זאת אומרת מספיק לי מאנדיי וטוסדיי כדי לבדוק את כל מקרי הקוד האלה.
ובשאלה מה מספר מקרי הבדיקה טסט קייסס הנמוך ביותר שישיג 100% כיסוי מהמשפטים סטייטמנט קוורייז, זאת אומרת הנמוך ביותר, יכולים להגיד שהתשובה ב' היא הנכונה. שאלה 28 איזה מהמשימות הבאות נצפה ממוביל בדיקות טסט לידר לבצע?
טיבה אסטרטגיה בדיקות Test Strategy הקמת סביבת בדיקות Test Environment הכנת נתוני בדיקה Test Data טיבה אוטומציה של בדיקות מבין שלוש האפשרויות א' היא הנכונה ביותר אסטרטגיית בדיקות הקמת סביבת בדיקות מבוצעת על ידי אנשי הבדיקות ולאו דווקא
רק על ידי המוביל הכנת נתוני בדיקה גם זו עבודה של הבודקים שמכינים טסט קייסס. תיבת אוטומציה זו עבודה של מפתח אוטומציה מקרב אנשי הבדיקות, אבל לאו דווקא ממוביל הבדיקות.
ולכן התשובה הכי נכונה היא א. שאלה 29: באיזה שלב בתהליך הבדיקות נאספים נתונים עבור המדד מספר מקרי הבדיקה טסט קייסס שבוצעו? א. שלב התכנון, ב.
היישום, ג. ההרצה, ד. הדיווח. כמובן, כשאנחנו מבצעים את הטסטים אז יש לנו את הנתונים עבור המדד מספר מקרי בדיקה שבוצעו, ולכן בשלב ההרצה.
Implementation זה שלב של יישום הקוד, תכנון זה שלב של הדיזיין, וכשאנחנו מריצים יש לנו את המדד של מספר מקרי בדיקה שבוצעו.
דיווח זה שלב סופי יותר, מאוחר יותר, אבל כבר בגימל יש לנו את שלב ההרצה. בשלב ההרצה כבר יש לנו בעצם את הנתון הזה של מדד מספר מקרי בדיקה.
3. איזה מהמשפטים הבאים הוא נכון לגבי תכנון הבדיקות? טסט פלנינג א. תכנון הבדיקות צריך להיעשות בתחילת הפרויקט. ב. תכנון הבדיקות הוא פעולה מתמשכת לאורך כל הפרויקט.
ג. תכנון הבדיקות צריך להתחיל בשלב עיצוב הבדיקות ולהסתיים לפני ביצוע הבדיקות. ד. תכנון הבדיקות ישמש כקלט לאסטרטגיית הבדיקות. התשובה הנכונה ביותר היא שתכנון הבדיקות הוא פעולה מתמשכת לאורך כל הפרויקט.
שוב, טסט פלנינג הוא פעולה שמתחילה גם בשלב של תחילת הפרויקט, גם בזמן התכנון של הבדיקות, אבל היא לא מסתיימת כשאנחנו מבצעים את הבדיקות, אלא אנחנו כל פעם מחדש מתכננים את הבדיקות ונערכים לסבבי הבדיקות שלנו.
אז ב. תכנון הבדיקות הוא הפעולה המתמשכת לאורך כל הפרויקט, זו התשובה הנכונה ביותר. שאלה 31: אתה מיישם את גישת הבדיקות בכוונות הסיכונים.
Risk-Based Testing, באיזה סוג של גישה אתה משתמש? האנליטית, השיטתית, התואמות תקן, המבוססות מודל.
התשובה הנכונה היא, כשאנחנו משתמשים ב-Risk-Based Testing, אנחנו משתמשים בגישה אנליטית, גישה ניתוחית, זאת אומרת, שאנחנו בודקים את המערכת שלנו על פי ניתוח של הסיכונים בפני המודלים בתוכה ומוכרים את הגישה של הבדיקות על פי הניתוח הזה, ולכן הגישה הנכונה היא א',
התשובה היא א', השיטה האנליטית. שאלה 32, מה מהבאים מתאים לכלול בסעיף ההבדלים וריאנס בדוח סיכום בדיקות טסט תאמרי ריפורט על פי תקן IEEE/STD 829.
ההבדלים בין דוחות הסטטוס השבויים לבין דוח הסיכום הסופי. ב. ההבדלים בין הפגמים שנמצאו ואלה שתוקנו, ג. ההבדלים בין תכנון הבדיקות לבין מה שבוצע בפועל, ד.
ההבדלים בין מקרי הבדיקה שבוצעו וסך כל מקרי הבדיקה. 32. התשובה הנכונה היא ההבדלים בין תכנון הבדיקות לבין מה שבוצע בפועל. סעיף ההבדלים מדבר על ההבדלים בין תוכנית הבדיקות לבין הבדיקות שבוצעו בפועל.
כשאנחנו מדברים על תקן, אנחנו מנסים לראות מה דווח בהתחלה, בתכנון ומה שבוצע בפועל, את הפער בעצם, האם היה פער בכלל, האם הצלחנו לעמוד ביעד שלנו או אולי עברנו אותו ושיפרנו.
33. איזה מהבעיים הוא סיכון פרויקטלי project risk, מודול שמבצע חישובים לא נכונים עקב פגם בנוסחה, בדיקת ביצועי פרפורמנס שנכשלה, בעיה בממשק בין מערכת הנבדקת ועדכן חיצוני, בעיה עם מנהל הפיתוח שכתוצאה ממנה הוא דוחה את כל דוחות התקלות.
כאן יש התייחסות בעצם להבדל בין Project Risk לפרודקט ריסק. כשיש לנו סיכון מוצר, זה סיכון בתוכנה או סיכון באלגוריתם או בעיה ביצועית.
אבל כשיש לנו בעיה בתפקוד עם מנהל הפיתוח, הבעיה היא פרויקטלית. ולכן, כשאנחנו מדברים על תקלה שהיא תקלה של התפקוד של הפרויקט, כמו מנהל פיתוח שכתוצאה ממנהלות דוחקת כל דוחות התקלות אנחנו מדברים על סיכון פרויקטלי והתשובה ב-33 היא ד.
קיבלת להריץ בשאלה 34 קיבלת להריץ את מקרי הבדיקה הטסט קייסס הבאים קיבלת הנחיה שהקדימות היא להריץ את המקרים לפי הסיכון שלהם ולסיים את הבדיקות בהקדם האפשרי מה סדר הרצת הבדיקות הטוב ביותר שימו לב שקיימות תלויות בין הבדיקות.
אז יש לנו כאן רמת סיכון, אנחנו נרצה תמיד להגיע לבדיקות של הרמות סיכון הגבוהות ביותר, שהן 3 ו-4, כמה שיותר מהר.
אז אנחנו צריכים לשאוף, לבדוק כמה שיותר מהר את מספרי בדיקה 3 ו-4, אז אנחנו ננסה להריץ את 1, אבל יש לו תלות ב-4, ולכן אנחנו נתקדם ונראה ש-2 הוא ללא תלות, אותו נריץ ראשון ואז אנחנו נצטרך להריץ את 4. לאחר 4 בעצם אנחנו יכולים להריץ את 1 שהוא תלוי ב-4 אז יש לנו כבר את הכיסוי של בינוני ואז יש לנו את הכיסוי של הגבוה ואת הבינוני ואז אנחנו מכסים גם את 3. אחרי 1
אנחנו נכסה את 3 ואז נכסה את 5 שהוא נמוך ובסוף נכסה את 6. אז 6 צריך להיות אחרון כי הוא הכי נמוך, יש לו תלות בבדיקה 2 שצריכה להתבצע לפניו. אז בואו נגיד ככה שג' וד' לא נכונים כי 6 שם מופיע קדימה מדי והדילמה היא בין א' לב'.
אז כשאנחנו עושים את 2 ללא תלות, 4 לא יכול לרוץ כי הוא תלוי ב-2. ולכן התשובה האפשרית היחידה היא אפשרות א' בשאלה 34 התשובה הנכונה, סדר הבדיקה הנכונה, הוא הסדר שמופיע בסעיף א'.
שאלה 35 מערכת תוכנה מייצרת טבלה של נתוני מכירה וקנייה של חנות. לפניך קטע מדו"ח תקלה, יצירת הטבלה הבוצעה לפי הצעדים המצורפים, אבל הנתונים שהמערכת כתבה לטבלה היו שגויים.
למשל המידע בטור 1 היה שגוי והיה צילום מסך מצורף. טבלה זו היא קריטית למנהלי החנות והם לא יוכלו לבצע את העבודה בלי המידע שבא.
מה הבעיה הגדולה ביותר בדו"ח התקלה? א' אין מידע כמה הבעיה חמורה, ב' אין מידע איך לחזור על הבדיקה, ג', המפתח לא יכול לראות מה שגוי לטענת הבודק, ד', המפתח לא יודע מה הבודק מצפה לראות.
אז התשובה הנכונה מבחינת 35 זה ד',