
Change Drive Letter and Path מאפשר להסיר אות או לתת אות אחרת.הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «מחיצה - Partition» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
שלום לכולם בהרצאות קודמות דיברנו על דיסקים פיזיים אנחנו עכשיו רוצים לעבור לצד הלוגי סיימנו עם כל הדיסקים הפיזיים מה שהכי חשוב לי מהדיסק הפיזי זה שני דברים זה המהירות שלו וכמות המידע שאפשר להכניס פנימה אם אנחנו ניכנס למחשב שלי נראה שיש לי פה 60 ג'יגה דיסק זה מכונה וירטואלית אבל זה לא משנה לצורך
העניין 60 ג'יגה דיסק ויש בתוכו 40 ג'יגה פנוי אם נעשה מאפיינים אנחנו נראה ש-60 ג'יגה, פנוי 40 תפוס 20.8 וזה מה שמעניין אותי הנפח של הדיסק, כמה ג'יגות יש שמה ובאיזה מהירות הוא עובד.
זה מבחינה הצד הפיזי של הדיסק לא מעניין אותי אם הוא M2 לא M2 מה שמעניין אותי באיזה מהירות הוא עובד. כדי לבדוק את המהירות אני נכנס לקריסטל דיסק מארק לוחץ דאונלואוד יש מיליון תוכנות שבודקות מהירות אני אוהב את זאת.
אנחנו נרד פה למטה קריסטל דיסק מארק זה שימו לב לא להתבלבל עם קריסטל דיסק אינפו אינפו זה משהו אחר אינפו נותן לי מידע כללי על הארדיסק על הטמפרטורה שלו כל מיני מידעים מתוך הדיסק עצמו זה דיסק מארק מודד לי את המהירות שלו אז אנחנו נעשה פה אינסטול יש סטנדרט אדישן ויש שיזוקו אדישן שזה משהו עם רקע יפני כזה אני אעשה רגיל
אינסטולר, אני אתקין אותו. זה לא משנה אם זה במכונה וירטואלית או במחשב הפיזי, מה שמעניין זה מהירות העבודה וכמות המקום שיש לי בדיסק.
והמטרה שלי זה בעצם לסיים את הפרק ולהפסיק לדבר על הדיסקים הפיזיים. אני רוצה לעשות לכם סיכום ולהמשיך לצד הלוגי, איך לנהל את הדיסקים מבחינה לוגית.
בואו ניתן לזה לרדת ונתקין אותו. נעשה פה show in folder, יש לנו פה תיקיית הורדות, אני מבקש שהוא ירד עד הסוף, עד שהוא יורד אני אספר לכם.
מבחינת Windows, בואו ניכנס פה לניהול דיסקים ול-Device Manager. כל דיסק קודם כל עובר דרך Device Manager, מנהל התקינים, זה למעשה הדרייבר לדיסק, הנה פה, Storage Controller, זה הבקרים שיש לי, יש לי פה במכונה וירטואלית בקר של LSI ובקר
של Microsoft Storage Spaces. אנחנו נדבר על הבקר הווירטואלי הזה שמיקרוסופט הכניסו, ההרצאות הבאות כרגע אנחנו מדברים על הבקר הזה זה בקר של חברת LSI לא משנה שזה במכונה וירטואלית או פיזית זה מה שמחבר בין מערכת ההפעלה בין הווינדוס לדיסקים ומה שמעניין אתכם זה קודם כל שיהיה לכם בקר שהוא עובד אם יש לכם בעיות עם הדרייבר אתם תראו את זה
פה אחרי שאתם רואים שזה כאן עובד צריכים להופיע דיסק דרייבס ה-R דיסקים עצמם ואחרי שכל זה עובד כמו שצריך יש את החלק הלוגי שזה בדיסק מנג'מנט.
בדיסק מנג'מנט אנחנו רואים את הניהול הלוגי לדוגמה אני יכול להחליף אות במקום כונן C שיהיה כונן D. על הניהול הלוגי זה מה שאני רוצה לדבר איתכם.
כרגע אני מסיים את הפרק של הניהול הפיזי. אז הניהול הפיזי מבחינתי מסתכם בזה שהדיסק יהיה קיים בגודל מסוים כמו 60 ג'יגה ובאיזה מהירות הוא עובד. ולא מעניין אותי שום דבר אם יש לו רייד, אין לו רייד, יש לו כל מיני דברים מאחורי הקלעים או לא.
מה שהווינדוס צריך זה נפח רכסון ומהירות העבודה. אני מחכה שהוא ירד, משום מה הוא ממש איתי, תכף ניתן לו לרדת ואז נמדוד את המהירות ונסיים את הפרק.
הנה נגמרה ההורדה, הוא מבקש ממני הרשאות אדמיניסטרטור בשביל להתקין את התוכנה, אני עושה לו yes, מקבל את ההסכם התקשרות בינינו, אני עושה נקסט נקסט נקסט אינסטול תמיד כשאני עושה נקסט נקסט אני בזהירות שלא יתקין לי איזה משהו נוסף כמו איזה דבדפן אופרה או איזה אנטיווירוס טוב הנה יצא התוכנה אני נניח יכול לעשות
all ואז הוא יבדוק 5 פעמים 1 ג'יגה הוא ירשום מידע בגודל 1 ג'יגה נניח על קונן c כרגע יש לי רק קונן c וזה הוא יציג לי מידע במגה בייט בשנייה אני לא הולך לעשות את all 5 פעמים אני אעשה רק שלוש פעמים ורק את הבדיקה הראשונה.
ההבדלים בין הבדיקות זה בעצם האם הוא קורא את זה בצורה אקראית או בצורה סדרתית, האם הוא קופץ ממקום למקום בדיסק או לא. כרגע זה לא כזה משנה, אני כרגע מעוניין לדעת מה המהירות של הדיסק שלי ומה הגודל שלו. את הגודל ראינו, את המהירות בודקים, ובזה סיימנו את ההתעסקות בדיסק הפיזי.
מה יש לו שם מאחורי הקלעים, אם זה SSD, אם זה דיסק מגנטי, האם זה רייד, האם זה לא יודע, משהו עוד שימצאו בעתיד, זה לא מעניין, Windows מעניין אותו, מהירות העבודה והנפח, זה הכל.
וזה מה שהוא נותן לי, שהבדיקה הראשונה שאומרת אני כותבת בטור ולא רנדום, רנדום זה מתרוצץ ממקום למקום, פה הוא כותב בטור מסודר עם 8 פקודות קדימה, 1400 ו-1300 מגה בייט בשנייה, זה פי שתיים יותר מהיר מסאטה, אפילו יותר מפי שתיים, זה לא הכי מהיר שקיים כמובן, פי 2, פי 3 יותר
מהירים, אבל זה בהחלט מהירות שמבחינתי אני יכול לעבוד איתה בכיף והמחשב יטוס לי. דרך אגב, מה ההבדל בין הבדיקה הזאת לבדיקה הזאת?
זה כמות הפקודות קדימה, Q. Q זה אומר מה תהיה הפקודה הבאה, מביאים לו ישר במכה 8 פקודות שהוא צריך לבצע והוא יודע לראות אופטימיזציה.
מה זה אומר אופטימיזציה? זה אומר שהוא יודע מה תהיה הפקודה הבאה והוא הוא אולי על הדרך כבר יביא את התוכן של התא הבא. זאת אומרת, אומרים לו מראש מהם שמונה הפקודות קדימה, ואז הוא יכול לרוץ יותר מהר. בואו נראה אם הידע הזה עוזר לו או לא.
בדיסק SSD, כמו שיש לי כאן, זה לא כזה עוזר. בדיסק מגנטי שמסתובב זה מאוד עוזר בביצועים. טוב, אני רואה שבגלל שזה דיסק SSD, זה לא משנה לו אם הוא יודע שמונה פקודות קדימה או לא, אם יש לו Q לשמונה קדימה או לא.
הדבר הבא זה רנדום. פאנדום זה מכל מיני מקומות אקראיים, פעם ממקום, מהתחלה של הדיסק, פעם מהסוף של הדיסק, מה שנקרא לשגע אותו, אבל לתת לו 32 פקודות קדימה.
בזה לתת לו רק פקודה אחת קדימה. בואו ניתן לו פקודה אחת קדימה ממקום אקראי. הוא גם כותב פה Q's 1, Trades 1. פה Q's 32, זה אומר תור 32 בפקודות קדימה, והוא פותח 16 בקשות במקביל, טריידים במקביל.
שימו לב, ברגע שהוא מתחיל להתרוצץ מפה לשמה, אנחנו משרגעים אותו ברמה הפיזית, הביצועים שלו יורדים מ-1500 מגה בייט לשנייה ל-82 מגה בייט בשנייה. אתם מבינים שזה ממש הבדל גדול.
פה Q1 Thread 1, ופה גם Q1 Thread 1. מה ההבדל? שזה רנדום, שזה בצורה אקראית, וזה בצורה רציפה סיקווינג'. זה ברצף 1 מגה בייט הוא קורה, פה הוא בצורה אקראית קורה 4 קילו בייט.
ובואו נראה אם התור יעזור לו, זה אומר שזה תור של 32 פקודות קדימה. טוב, אני רואה פה שהמכונה הווירטואלית שלי נתקעה מהבדיקות האלו, אז נעשה לה ריסט. לא יודע מה קרה לה, נעשה לה ריסט.
טוב, אני חושב שזה מספיק לדבר על הביצועים, על הדיסקים הפיזיים. בואו נעבור לניהול הלוגי. אנחנו לוקחים דיסק פיזי ומחלקים אותו למחיצות.
עושים לו בפנים סדר. זה כמו לקנות דירה ולחלק אותה לחדרים. אם לא לחלק את הדיסק למחיצות, אפשר לשים הכל במחיצה אחת, בכל בקונן סי זה כמו לחיות בדירה שכל הדירה היא חדר אחד שזה גם בסדר זה נקרא דירת סטודיו אבל לפעמים אנחנו רוצים לחלק למה לחלק לדוגמה
שאם קורה משהו לווינדוס אני נכנס לדיסק מנג'מנט בוא נריץ אותו בכל זאת פה מאחורי הקלעים שירוץ אתה מעניין אותי שירוץ פה עד שאני מסביר לכם אז אני יכול לקחת את הקונן סי הזה אתם רואים זה ארדיסק הפיזי יש בו כמה חלקים יש חלק שנקרא ריקאברי יש חלק שאחראי על בוט, אתם רואים EFI,
זה החלק שבו יושבים קבצי בוט וקונן C שבו יושב כל הקבצים שלי כולל הווינדוס עצמו. עכשיו אני יכול לראות דרך אגב מה יש בתוך ה-EFI הזה אם אני אתן לו אות, לכל מחיצה צריך לתת אות, אני רואה פה זה מוגן.
טוב, אם אני אתן לזה אות ואני אכנס פנימה אני אוכל לראות את הקבצים שיש ב-EFI, כשנגיע לאימג'ים אנחנו גם נעשה את זה.
כרגע אני רוצה רק להסביר לכם שלוקחים את הדיסק מחלקים אותו למחיצות כמו לחדרים. החדר הזה נועד רק לבוט. החדר הזה נועד לכל שאר הדברים.
הבוט זה להעלות את המערכת ההפעלה. חייבים משהו קטן להתחיל ממנו להעלות את המערכת ההפעלה. למה הפרידו אותם? למה זה לא ישר מקונן סי?
כדי שנוכל לעשות הצפנה על קונן סי, הצפנה שהברזל לא מכיר, ואז מה שקורה שהברזל פונה לדיסק 0 להעלות את הווינדוס, ודיסק 0 מעביר את זה ל-EFI ו-EFI אחרי שהבוט מתחיל פה כבר פונה לקונן C למקרה שקונן C מוצפן אם לא היינו רוצים להצפין קונן C אפשר היה לעשות הכל במחיצה אחת אבל בפועל זה לא מה שקורה ככה Windows מתקין
אני רואה שעוד פעם הוא נתקע שימו לב הוא בבדיקה הזאת תמיד נתקע טוב לא יודע מה יש לו למה המכונה הווירטואלית שלי נתקעת נעשה עוד פעם ריסט טוב אז מה אני בא לספר לכם אני בא לספר לכם שדיסק מחלקים למחיצות את את המחיצות האלו כותבים בתחילת הדיסק, איפה נמצאת כל מחיצה?
הרי מה זה דיסק? דיסק זה 1011, ככה המידע שמור בפנים. המידע שמור בפנים בתור 1011. אז זה כל מה שהדיסק שומר. מה המשמעות של 1011? לפי איזה תקן לפרש את זה? כותבים בתחילת הדיסק, תקפוץ לכתובת כזאת וכזאת בארדיסק, שמה מתחילה המחיצה.
והניהול של המחיצות, אפשר לעשות אותו בכמה תקנים. יש את התקן המקורי של ניהול מחיצות שנקרא mbr והוא נוצר ב-1983 התקן המקורי ואם אני עובד עם התקן המקורי של mbr אני מוגבל לדיסקים של 2 טרה בייט שזה 2000 ג'יגה אתם רואים יש לי פה 60 ג'יגה אם היה לי יותר מ-2000 ג'יגה יותר מ-2 טרה אז הייתי חייב לעבור לשיטה החדשה
שנקראת gpt עוד פעם mbr זה שיטה לניהול הדיסק זאת אומרת שאם אני אקח עכשיו את המכונה הווירטואלית שלי ואני אוסיף לדיסק במאפיינים כאילו הלכתי לחנות וקניתי עוד ארדיסק בוא נקנה עוד ארדיסק נלך לפה במאפיינים של המכונה יש פה למטה אד אתם רואים פה אד למטה אני לוחץ אד והוא שואל אותי מה להוסיף אני אומר להוסיף ארדיסק עם איזה בקר אני רוצה את זה אם זה סאטה האם זה
סקאזי אם זה nvme שזה הדיסקים החדשים המהירים איזה בקר יהיה שמה אני אומר שיהיה מחובר דרך נניח סקאזי זה לא משנה קאזי או סאטה ומה הגודל שלו שיהיה 10 גיגה בייט ואיך נקרא לו נקרא לו דיסק 2 ככה אני רוצה לקרוא לו ולמעשה במחשב הפיזי שלי זה הולך להיות קובץ ועם DK בתוך מכונה וירטואלית זה כאילו ארדיסק בגודל 10 גיגה עכשיו
הוא לא באמת תופס 10 גיגה הוא תופס רק לפי מה שצריך אתם רואים עכשיו נהיה לי שני דיסקים המקורי 60 ועוד אחד 10 גיגה זה כאילו מה שקניתי והנה הוא מופיע פה אתם רואים מכונה וירטואלית מזהה שהכנסתי לו דיסק נוסף של 10 גיגה הוא לא מהותחל והוא לא מחולק למחיצות.
אני לוחץ כפתור ימני והוא אומר להתחל אותו. מה זה להתחל אותו? להתחל אותו זה בדיוק האם לנהל את המחיצות בפנים בצורת gpt החדשה או mbr הישן. אם אני בוחר את ה-mbr הישן אני מוגבל עד ארבע מחיצות ואפשר לעשות קומבינה ולעשות יותר מארבע מחיצות אבל רשמית עד ארבע מחיצות ראשיות אפשר לעשות ו-mbr הבעיה
הכי גדולה שלו שהוא מוגבל לשתי טרדיסק וה-GPT החדש שהוא כבר לא חדש הוא כבר 20 שנה אבל עדיין הוא יחסית חדש כי ה-MBR הזה מ-1983 עכשיו כל זה משפיע רק לדבר אחד איך לנהל מאחורי הקלעים מחיצות זאת אומרת שיש מאחורי הקלעים טבלה שהטבלה הזאת אומרת איפה מתחילה ואיפה נגמרת כל מחיצה אנחנו לא רואים את זה בשום מקום רק תדעו מה זה אומר
The GPT partition style is not recognized but all previous versions of Windows. הוא אומר, אם אתה תבחר GPT ואחרי זה תעביר את ה-hard disk הזה לאיזה Windows XP, למרות שהוא כבר לא קיים, אבל נניח שהייתי מעביר את זה, יכול להיות שהוא לא היה מזהה אותו.
טוב, אני עושה דווקא את ה-MBR, ואתם רואים, זה נראה אותו דבר. אם אני אעשה פה properties, מאפיינים על ה-disk, אני אוכל לראות איך הוא מנוהל.
איפה זה ב-details Drivers? הנה, ב-Volumes יש פה MBR. אתם רואים, ניהול בצורת MBR. בואו נראה כאן, פרופרטיז, הדיסק הזה מנוהל בצורת GPT, אתם רואים? זה מנוהל ב-GPT וזה מנוהל ב-MBR.
עכשיו, מה ההבדל? אין שום הבדל מבחינתי, כי אין לי דיסק מלך שתי טרה ואני לא הולך ליצור יותר מארבע מחיצות. עכשיו אני יכול לקחת את המקום הלא מנוצל הזה ולחלק אותו לחדרים.
זה נקרא ווליום או פרטישן. אז אני עושה ווליום ונותן מחיצה, נניח אני רוצה לחלק אותו לשני חלקים של 5 ג'יגה, אז אני כותב פה 5,000 ג'יגה, אני יכול לחלק את ה-10 שיש לי, את ה-10 ג'יגה שיש לי, שזה 10,000 מגה בייט, לשתי חתיכות של 5 לדוגמה, או 3, 3, 3 ו-1 אני יכול, איך שאני רוצה.
הוא שואל אותי האם לתת לזה אות קונן, דרך אגב בלינוקס אין אות לקונן, זה רק במייקרוסופט, אני נותן לזה סתם איזושהי אות, נניח אות T, סתם קיבלתי T. שימו לב, אני יכול במקום אות קונן לחבר אותו כתיקייה בקונן C.
דרך אגב, ככה עובד לינוקס. אני יכול לעשות פה בקונן C איזושהי תיקייה, לקרוא לה AAA, וכל פעם שאני אכנס לתיקייה הזאת אני פיזית אגיע ל-hard disk הנוסף.
זה אומר mount the following in the empty NTFS folder. כאילו לעשות לו מונט בתיקייה ריקה בתוך NTFS קיים. או שאני יכול לעשות לו בלי שום אות, ואז אי אפשר יהיה לגשת אליו עד שאני לא אתן לו אות.
דרך אגב, בטריק הזה אפשר לחבר לדוגמה תיקייה נניח של תוכנת אימיול, סתם נניח, נניח יש לי פה איזה תוכנת אימיול שיש בה מלא מלא דברים, אני יכול להעתיק את כל התיקייה של אימיול לקונן הזה ולחבר את האימיול, את הקונן החדש בתיקייה המקורית של אימיול ואז ההתקנה תחשוב שהכל בסדר כי הכל נמצא באותו מקום שהיא רגילה c
program files e-mule ופיזית זה ילך לקונן החדש. הבנתם? אפשר לעשות קומבינה כזאת אבל זאת אומרת אני לוקח את את כל ה-emule, מעתיק אותו לכונן החדש ואחרי זה עושה לו מונט, מחבר אותו במקום התיקייה המקורית ואת התיקייה המקורית אני מוחק.
ואז אני מפנה מקום בכונן C וכל המידע עובר לכונן D החדש ואחרי זה את ה-D אני מחבר חזרה