הסבר על מבחן הסמכה בלינוקס RHCE
מבנה ושמות דיסקים ומחיצות בלינוקס:
הוכן ע"י התלמיד המצטיין: אברהים אבו שיכה
פרקי ההרצאה: הסבר על מבחן הסמכה בלינוקס RHCE
תמלול ההרצאה: הסבר על מבחן הסמכה בלינוקס RHCE
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «הסבר על מבחן הסמכה בלינוקס RHCE» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
שלום וברוכים הבאים לסרטון בנושא הסמכת RHCE בלינוקס. RHCE הינה הסמכה שפירושה Red Hat Certified Engineer. זוהי הסמכה פרקטית מאוד יוקרתית שבעצם בוחנת את היכולת המעשית של המוסמך שמי שניגש לבחינה לעשות שירותים בעזרת Red Hat Enterprise Linux ובוחנת את היכולות שלו להקים בפועל מערכת.
ההסמכה מורכבת משתי חלקים חלק ראשון שמתמקד בעיקר בנושאים בסיסיים של ניהול מערכת שנקרא RHCSA רדט סרטיפייד סיסטם אדמיניסטרטור וחלק שני הRHCE שהוא בעצם משלים את ההסמכה לרדט סרטיפייד אנג'יניר בסרטון הזה אנחנו נעבור על התכנים של כל אחת מההסמכות האלה ותוכלו להעריך עד כמה אתם מוכנים ומה אתם צריכים ללמוד כדי להיות מוכנים לבחינה.
את החומרים על התכנים של הבחינה ניתן למצוא באתר של רדט, נכנס לסרוויסיס אנד סאפורט, All Courses and Exams, וכאן בעצם יש לי רשימה של כל הבחינות.
הבחינה של ה-RHCSA רדט סרטיפייט סיסטם אדמיניסטרטורי בחינה אי אקס 200 יכול להיכנס פנימה ובעצם בהמשך הדף כאן לראות את התכנים של החינה אוקיי ולראות כל מיני דברים כמו הוראות הכנה אנחנו נעבור על קובץ pdf שאותו גם כן אפשר להוריד באתר ונראה מה בעצם התכנים ומה צריך ללמוד אוקיי
אז ראשית כמו שאמרתי כל הבחינות ההסמכות של לרדת ה-RHCE וה-RHCSA הן הסמכות מעשיות. כלומר אתם תבואו לכיתה בפועל, יהיה בכיתה מחשב ועל המחשב הזה אתם תצטרכו ליישם את הידע שלכם בפועל ולהקים שרתים או לעשות שינויים כמו שתתבקשו בבחינה להגדיר כל מיני דברים שאנחנו בהמשך הסרטון נראה בדיוק מה
צריך מהם התכנים שעליהם תשאלו בתום הבחינה הקונפיגורציה של המחשב הזה של השרת שתקימו תישלח לרדט וברדט תבדקו איך בעצם האם ביצעתם נכון את ההוראות כאשר אינכם כבולים לדרך מסוימת לבצע את ההוראות האלה כלומר נגיד יבקשו מכם להעתיק את הקובץ אז זה לא חשוב באיזה פקודה השתמשתם כדי להעתיק אותו.
מה שחשוב זה שהקובץ יהיה במיקום הנכון כמו שהוגדר לכם או שלצורך העניין אם ביקשו מכם להקים שרת מייל ויש במערכת כמה שרתים אז לא חשוב באיזה דוגמת באיזה שרת תשתמשו אם זה יהיה בסדר.
או בפוסט פיקס כמו שחשוב בעצם שהמערכת היא תענה על הדרישות שבעצם הציבו לכם בבחינה בדף של הבחינה שתקבלו בבחינה יהיו משהו כמו בין 10 ל-20 שאלות כמו שאמרתי מדובר לא בשאלות אמריקאיות אלא משימות שיש עליכם לעשות עכשיו מבחינת הזמן אמנם הבחינה נמשכת כמה שעות אבל כדי לעמוד בזמן והזמן הוא מספיק כדי לעשות את הבחינה אתם צריכים להכיר היטב את המערכת
וכשאתם נתקלים בשאלה אין זמן בעצם להבין איך עושים אותה או מה צריך לעשות או להתחיל לחפש בדוקומנטציה איך להגדיר ולהבין איך השירות הזה עובד אלא אתם צריכים לבוא ופשוט ליישם את הידע לבוא כשאתם בעצם תרגלתם שאלות דומות וכל מה שבעצם יהיה שונה בין הבחינה לבין מה שתרגלתם זה הפרמטרים או לצורך העניין שמות הקבצים או שורות ההגדרות
שתצטרכו להגדיר. אז בואו אנחנו ככה עכשיו נתחיל לגעת בחומר ולהסביר. אוקיי, אז החלק הבסיסי ביותר זה להיכנס לשל של השרת ולהריץ פקודות.
אוקיי, להריץ פקודות מערכת עם הסינטקס הנכון, לדעת איך לרשום אותם, לדעת באיזה תיקייה להריץ אותם, לדעת איך רושמים פקודה נכון.
השלב בעצם שני, ההמשך זה לדעת לעשות Redirection ל-Output, למשל ל-Standard Output, ל-Error Output וכדומה, להפנות את ה-Output של פקודה מסוימת לתוך קובץ, לעשות Append, כלומר להוסיף Output של פקודה מסוימת לקובץ, לשרשר בין פקודות בעזרת
Pipe ולהפנות Outputים שונים, כלומר להפנות למשל Output של Error לקובץ אחד ו-Output של בעצם התוכן הסטנדרט Output לקובץ אחר.
פה אתם יכולים לראות למשל את הסימנים השכיחים ביותר איך לעשות את זה. אתם תצטרכו לדעת איך להשתמש בפקודת Grap כדי לסנן פלטים ובפקודות בעצם בסימנים של Regular Expressions.
כדי לסנן Output של קבצים או שעוד בעצם תוכן של קבצים או Output של פקודות, לסנן משם שורות מסוימות או תבניות. עליכם לדעת כיצד אפשר להתחבר למערכות מרוחקות בעזרת SSH, אוקיי, שזה בעצם חיבור באמצעות של או בעזרת כלים של VNC, כזהו חיבור ויזואלי למערכות אחרות.
עליכם לדעת איך להיכנס למערכת ואיך להחליף יוזרים ברמת הרצאה של מולטי-לבל, כלומר, סליחה, מולטי-יוזר, כלומר, כאשר כמה יוזרים בו זמנית יכולים לפעול במערכת, אתם צריכים לדעת להיכנס, להחליף יוזרים, להריץ בעצם פקודות תחת יוזר אחר, ולעבוד עם מספר יוזרים במערכת.
למשל להשתמש ב-SU, לדעת מה ההבדל בין-SU ל-SU מינוס, להכיר את הסודו וכדומה. אתם צריכים לדעת בעצם לארוז קבצים עם כלים כמו תר וזיפ או שילוב של תר וזיפ, לארוז אותם, לפרוס אותם, בעצם שימוש בכלים כמו TAR, S-TAR, ZIP, G-ZIP, BZ-2,
כל אלה כלים לאריזת קבצים. אז כמו שאמרתי, גם לארוז אותם וגם לפרוס אותם. צריכה להיות לכם היכולת לייצר ולערוך קבצי טקסט, אם זה באורחים טקסטואליים כמו BI, אם זה באורחים גרפיים כמו G-Edit.
צריכה להיות לכם היכולת ליצור קבצים, להעתיק קבצים, ובעצם לא להעתיק אלא להעביר קבצים ותיקיות במערכת. לדעת לייצר לינקים, במרכאות כמו קיצורי דרך בין קבצים, להכיר היטב מה זה Soft Link, מה זה Hard Link, איך בעצם לייצר את הלינק, מה קורה במקרה שיש
לינק שבור, למחוק לינקים ובעצם להבין את המנגנון של הלינקים, איך הוא עובד, מתי אפשר לעשות hardlink, מתי אפשר לעשות רק softlink, ובקיצור להבין את המנגנון של הלינקים ולדעת להשתמש בו.
אתם צריכים להכיר היטב את מנגנון ההרשאות ומנגנון היוזרים של הלינוקס, צריכים לדעת איך לראות את ההרשאות שיש לקובץ מסוים או לתיקייה מסוימת.
לראות אותן, לקבוע אותן, לשנות אותן, להוסיף הרשאה, להוריד הרשאה, כמו הרשאות כתיבה, קריאה ואקזקיוט. להכיר איך לעשות את זה ליוזר, לקבוצות מסוימות ולכלל היוזרים האחרים.
כמו כן, עליכם לדעת למצוא עזרה בעצם בדוקומנטציה של לינוקס, אתם צריכים לדעת איך להשתמש בפקודות כמו מן, כמו אינפו ו-USR share docs, אתם צריכים לדעת איך להכיר בעצם כלים בתוך לינוקס בעזרת הפקודות האלה, איזה דוקומנטציה נמצאת במן, איזה דוקומנטציה נמצאת באינפו ואיזה סוג של דוקומנטציה נמצא ב-USR slash docs.
אוקיי, הדוקומנטציה מאוד תעזור לכם, למשל במקרים שבו אתם צריכים לערוך קבצה הגדרות, אוקיי, אז אתם יכולים חלק מהקבצים לקחת דוגמאות שנמצאות בתוך הדוקומנטציה ולעשות copy-paste.
במהלך הבחינה אין חיבור לאינטרנט, אז אתם לא יכולים להשתמש בגוגל כדי למצוא תשובות לשאלות שהתבצעו בבחינה. יחד עם זאת כל הדוקומנטציה שבעצם מגיעה עם רדט כמו אמן היוזר שרדוקס היא נמצאת וזמינה לכם במהלך הבחינה כמו שזה בעצם כמו שהיא תהיה זמינה לכם בזמן העבודה השוטפת על המערכת.
כמו שאמרתי הבחינה היא בחינה פרקטית אז גם הדוקומנטציה שזמינה פרקטית על המערכת תהיה זמינה לכם במהלך הבחינה. יחד עם זאת אני כבר יכול להגיד לכם שללמוד על המערכת או לעשות משהו שאתם לגמרי לא מכירים אז לא יהיה לכם מספיק זמן לקרוא את כל הדוקומנטציה הרלוונטית.
כלומר אני ממליץ לכם כן להשתמש בדוקומנטציה להכיר בדיוק את החלק שאתם צריכים לראות ולעשות משמה קופי פייסט למשל כמו שלמשל בסרטון של ה-FTP נעזרתי ובעצם פתחתי את הדוקומנטציה של הקובץ הגדרות והעתקתי משם את הפרמטרים הרלוונטיים ושתלתי אותם בקובץ ההגדרות כי ככה בפועל נעשית עבודה ביומיום על המערכת.
כמו כן אתם צריכים לדעת איך לתפעל את מערכת ההפעלה, איך להעלות מערכת, איך לעשות לה ריבוט, איך לכבות אותה בצורה נורמלית, עם איזה פקודות עושים את זה וכדומה.
אתם צריכים שתהיה לכם את היכולת להעלות את המערכת ברמת הרצאה אחרת, כמו למשל להעלות אותה ברמה גרפית או להעלות אותה ברמה טקסטואלית, אבל שכן מאפשרת עבודה של מספר יוזרים, מה שנקרא מולטי יוזר.
כמו כן, אתם צריכים לדעת איך להעלות את המערכת למשל בסינגל יוזר ללא סיסמה לצורך העניין כדי לשחזר כל מיני דברים במערכת נעולה לדוגמא, כי אז אתם צריכים גם לדעת איך לעבוד במצב של סינגל יוזר.
אתם צריכים להכיר את הפרוססים שרצים במערכת, אתם צריכים לדעת איך לזהות בתוך המערכת פרוססים שצורכים הרבה זיכרון הרבה הרבה ממורי אתם צריכים להכיר את המנגנון של נייס ורינייס כדי לשנות עדיפות שבה פרוססים רצים במערכת וכמו כן אתם צריכים גם לדעת להרוג פרוססים עם סיגנלים שונים ובעצם להכיר את המנגנון של ניהול הפרוססים
במערכת צריכים לדעת איך להשתמש בפקודות כמו כמו פי אס כמו טופ כמו נייס כדומה איך להריץ פרוססים עם נייס שונה איך אפשר לשנות ולעשות רי נייס לפרוסס תוך כדי שהוא רץ ואיך להשתמש בפקודה קיל קיל אול כדי להרוג פרוססים מסוימים איך למצוא איידי של פרוסס איך לראות את כל הפרוססים במערכת לראות פרוסס של יוזר מסוים
אתם צריכים להכיר את הקבצי לוג של המערכת כמו var log messages כמו audit log כמו למשל איפה נמצאים לוגים של אפאצ'י וכדומה צריכים לדעת בעצם איפה כל הקבצים האלה נמצאים אתם צריכים לדעת לקרוא את האלה לראות אם יש בהם איזה שהם הודעות שגיאה מסוימות
ולהבין את תוכן הקבצים. למשל לדפדף בתוך הקובץ עם פקודות כמו לס, מור, פקודות כמו הד וטייל שמאפשרות לראות חלק מהקובץ, שהקובץ הוא מאוד ארוך.
עוד פעם, אולי בשילוב עם פקודות כמו גרפ למשל, ובעצם עבודה, בעצם סריקה של קבצי לוגים. מבחינת מכונות וירטואליות, אתם צריכים לדעת איך אני יכול להגיע לקונסול של מכונה וירטואלית, כלומר לראות את המסך שלה, איך להתחיל מכונה וירטואלית ואיך לעצור מכונה וירטואלית,
איך לעבוד עם שירותים שקיימים במערכת, להתחיל שירות למשל כמו HTTPD עם הפקודה סרוויס כמו סרוויס סטארט, סרוויס סטופ, סרוויס סטטוס כדי לבדוק את הסטטוס של סרוויס שרץ בתוך המערכת.
לגבי המכונות הווירטואליות במיוחד למי שרואה את הסרטון הזה כהתחלה להכנה ל-RHC, שוב לציין שלא מדובר במכונות וירטואליות של VMware או Virtual Box אלא בתוך הרדט אנטרפרייז לינוקס קיים מנגנון וירטואליזציה המבוסס על kvm וליבווירט שבעצם מנוהל דרך הממשק הגרפי דרך וירטואל משין מנאג'ר שמאפשר בתוך הלינוקס להריץ מכונות וירטואליות.
צריכה להיות לכם היכולת לשלוט באחסון המקומי של השרת, אתם צריכים לדעת לעבוד עם פרטישנים לייצר פרטישנים לראות את הפרטישנים הקיימים על הדיסקים לשנות את סוג הפרטישנים לייצר ולטפל פרטישנים מסוג פריימרי אקסטנדד ולוג'יקל פרטישנס שהם בעצם נמצאים בתוך האקסטנדד
פרטישן. אתם צריכים להכיר את המנגנון של ה-LVM אתם צריכים לדעת לייצר ולמחוק פיזיקל ווליומס pv של lvm כל הפקודות של pv create pv remove אתם צריכים לדעת לקשר בין הפיזיקל ווליומס לווליום גרופס לייצר ווליום גרופס כל הפקודות של vg create vg extend vg reduce vg change וכדומה וכמובן אתם צריכים לדעת לתפעל את הלוג'יקל ווליומס,
לייצר אותם, לשנות את ההגדרות שלהם ולמחוק אותם. כל פקודות שמתחילות ב-LV, LV קריאייט וכדומה. צריכה להיות לכם היכולת ליצור מחיצות מוצפנות שבעצם דורשות סיסמה כדי לעשות להם מאונט, אם זה בזמן בוט אז זה בזמן בוט.
אתם צריכים לדעת איך לייצר את המחיצות האלה, איך להפעיל להם את ההצפנה וכמובן לגשת אליהם עם סיסמה. מנגנון קצת דומה ל-BitLocker של מייקרוסופט, מה שהוא עושה בעצם הוא מצפין את הדאטה שנכתב על הדיסק הפיזי.
אתם צריכים לדעת בעצם לשייך, לעשות ככה שהפרטישנים יעשו מאונט בזמן העלייה דרך הקובץ ETC0Tab או לפי ה-UUID של הפרטישן של ה-Device או לפי ה-Label שניתן ל-File System.
כמו כן אתם צריכים לדעת להפעיל את מנגנון ה-Swap, לדעת לייצר Swap חדש, להפעיל Swap וכדומה, להוסיף גם למשל שבאוטומטית יקרה מונט ל-Logical Volumes, וכמו שאמרתי, אוטומטית שיוגדר swap מתוך פרטישנים או מתוך Logical Volumes.
אתם צריכים להכיר איך אנחנו שולטים בפייל סיסטמים, מה שנקרא בשפתם מפרמטים את הדיווייסים, איך מייצרים פייל סיסטם חדש, איך עושים Mount, איך עושים Unmount, אוקיי?
איך לייצר פייל סיסטמס מסוג XT1, XT2, XT3, XT4, איך לייצר אותם ואיך לעשות להם Mount במערכת, אוקיי? אתם צריכים לדעת איך לעשות Mount ו-Unmount לאינקריפטד פייל סיסטמס, כמו שאמרנו בסעיף הקודם למחיצות מוצפנות, אתם צריכים לדעת איך לעשות מונט ואנט מונט ל-CIFS,
שזה בעצם שיתופים שמגיעים בטכנולוגיה של Windows ו-NFS Network File System, שזה בעצם שיתופי תיקיות וקבצים בטכנולוגיות יותר מסורתיות של לינוקס, אז אתם צריכים לדעת איך לעשות מונט לתיקיות האלה, וכמובן איך לעשות להם U-Mount.
כמו כן, אתם כמובן צריכים לדעת איך גם לעשות את כל ה-Mountים האלה אוטומטיים בזמן עליית המערכת. אתם צריכים לדעת איך לשלוט בעצם ולהגדיל פייל סיסטם קיימים.
כלומר, המערכת קבצים מאפשרת להגדיל בזמן אמת, תוך כדי זה שעובדים על המערכת ותוך כדי זה שהמערכת Mounted אפשר להגדיל אותה אז אתם צריכים לדעת איך מגדילים אותה בזמן אמת תוך כדי זה שמתבצעת עבודה והמערכת חיה.
כלומר איך להגדיל את ה-LVM ואיך להגדיל את ה-File System שאפשר לצורך העניין גם לעשות את זה בשלב אחד. כמו כן אתם צריכים לדעת לייצר תיקיות שמופעל עליהן SetGID, כלומר התוכן של התיקיות של הקבצים החדשים שייווצרו על התיקיות האלה, הוא ייווצר תחת הגרופ של התיקייה שהיא נוצרה בו,
שזה מקביל להורשה במיקרוסופט. אתם צריכים לדעת לשלוט ב-Access Control List, כלומר שזה מנגנון שמאפשר לתת הרשאות מורחבות כלומר למשל לתיקי המסוימת הזאת לקבוצה א' אני רוצה הרשאות מסוימות לקבוצה ב' אני רוצה הרשאות אחרות וליוזר ג' אני רוצה הרשאות אחרות שזה בעצם מנגנון הרשאות מתקדם שבעצם עובר את המגבלה של מנגנון ההרשאות הרגיל,
כאשר מנגנון הרשאות רגיל מגדיר רק סוג אחד של הרשאות על קובץ או תיקייה, ובעזרת Access Control List אפשר לעשות בעצם רשימה מפורטת של הרשאות. כמו כן, אתם צריכים להכיר היטב את מנגנון ההרשאות ולדעת לאבחן בעיות של חוסר הרשאות או של הרשאות לא נכונות על תיקיות או קבצים במערכת.
מבחינת ההגדרות של המערכת, אז קודם כל אתם צריכים להגדיר בעצם זיהוי של DNS בצורה סטטית או בצורה אוטומטית.