מערכת קבצים בלינוקס - חלק 1
test.txt ו-Test.txt יכולים להיות שני קבצים שונים באותה תיקייה.cd / עובר לשורש, cd .. חוזר תיקייה אחת אחורה, ו-cd לבד או cd $HOME עובר לתיקיית הבית.mkdir -p אפשר ליצור בבת אחת תיקיות מקוננות, למשל test1/test2/test3.ls -l מציג פרטים: סוג (האות d מציינת תיקייה), בעלים, קבוצה, גודל ותאריך. ls -a מציג גם קבצים מוסתרים, שמתחילים בנקודה. ls -h מציג גדלים בקילובייט ובמגה. ls -R מציג גם את התוכן של תתי התיקיות.ifconfig > file.txt שולח את הפלט לקובץ, במקום להציג אותו על המסך.cat -n מוסיף מספרי שורות, וזה שימושי כשצריך לאתר שורה מסוימת בסקריפט.מבנה ושמות דיסקים ומחיצות בלינוקס:
הוכן ע"י התלמיד המצטיין: אברהים אבו שיכה
פרקי ההרצאה: מערכת קבצים בלינוקס - חלק 1
תמלול ההרצאה: מערכת קבצים בלינוקס - חלק 1
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «מערכת קבצים בלינוקס - חלק 1» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
בסרטון שלפניכם אני רוצה להראות לכם מספר פקודות מערכת מתקדמות, והפקודות האלה הן פקודות מערכת הקבצים. בפקודות הקודמות, בסרטונים הקודמים, למדתם איך נראה, איך נראים הדיסקים ואיך נראית מערכת הקבצים של לינוקס, במבט, הייתי אומר במבט על, ולמדתם כמובן מספר פקודות מערכת שמאפשרות
לכם לראות משאבים או ניצול של המשאבים של המערכת, כמה משתמשים יש לנו, אפילו פקודות רשת ראינו. עכשיו הגענו לפקודות של מערכת הקבצים עצמה.
בגלל שמדובר בכמות גדולה מאוד של פקודות, הרבה מעבר לפקודות הקודמות שראינו, חילקתי את זה למספר סרטונים. אז בסרטונים הבאים אתם תראו שיהיה לנו חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי וכן הלאה, שבהם בחלקים האלה אני מדבר על פקודות מערכת הקבצים.
עוד פעם חשוב לציין, וכבר אמרתי את זה וראיתם את זה בסרטונים הקודמים, מערכת הקבצים של לינוק שונה בתכלית ממערכת הקבצים של מייקרוסופט.
ובמה בדיוק, במה מדובר? במה בדיוק המערכת הזאת היא שונה? יש המון המון הבדלים, אבל ההבדלים המשמעותיים, למשל, זה נושא ה-Case Sensitive.
מערכת הקבצים של לינוק היא Case Sensitive, זאת אומרת, אני יכול שיהיה לי קובץ שקוראים לו test.txt וקובץ שקוראים לו text.txt והם יושבים באותה תיקייה, איך זה יכול להיות?
הקובץ הראשון יהיה באותיות גדולות, uppercase, הקובץ השני יהיה באותיות קטנות, לואוור קייס. זה לא קורה במייקרוסופט.
הדבר הנוסף שיש הבדל בין לינוקס למייקרוסופט זה הנושא של ה-file extension. בלינוקס לא באמת צריך, או לא כל הזמן צריך, לשים extension, סיומת לקובץ. כלומר, אם יש לכם קובץ html, לא באמת חייבים לתת לו סיומת html.
המערכת תדע שהוא קובץ html, או נקודת טקסט. לא חייבים לתת לו נקודת טקסט כדי שהמערכת תדע שהוא קובץ טקסטואלי. או למשל, במייקרוסופט אני חייב לתת נקודה BAT, B-A-T, Batch File or Exit, כדי שהמערכת תדע שמדובר בקובץ הפעלה, תוכנית.
בלינוקס לא צריך, אני יכול שהקובץ יהיה ללא סיומת. אממה, אנחנו כן נותנים סיומות לקבצים, וזה כדי לעזור לנו, בני האדם, לעבוד עם אותם קבצים.
זה בגדול למה אנחנו נותנים סיומות, אבל עם זאת, בלי קשר לכל זה, אני ממליץ לכם תמיד תמיד לתת סיומות לקבצים, גם כדי לעזור לתוכנות כאלה ואחרות שיהיה לכם בלינוקס וגם עוד פעם בגלל שאנחנו בני אדם אנחנו רוצים לראות שיש לי קבצי html קבצי קבצי pictures למיניהם טקסט וכן הלאה וכן הלאה.
והדבר האחרון שאני רוצה לדבר עליו שהוא הבדל נוסף של מערכת הכבשים זה נושא ה-i-node table במערכת הכבשים של מייקרוס יש לנו את ה-NTFS איזשהו סוג של טייבל של NTFS בלינוקס יש לנו דבר שנקרא i-node table ב-i-node בכל טייבל בעצם יש את הניהול של היכן נמצא כל קובץ, היכן נמצאת התיקייה, מה ההרשאות שיש על הקובץ והתיקייה וכן הלאה וכן הלאה, כל מיני מידעים, אנחנו קוראים לזה
מטא-דאטה, המטא-דאטה של האובייקט על הדיסק. אז הנה לכם שלוש דברים שמאפיינים את לינוקס בתחום מערכת הקבצים ולא קיימים או שונים בתכלית במערכת מייקרוסופט.
איזה פקודות אני רוצה להתחיל להראות לכם? אנחנו נתחיל עם פקודת CD, נראה איך אני עובד עם פקודת CD. הפקודה הבאה שאני רוצה להראות לכם זה פקודה PWD, נדבר גם עליה.
נראה פקודה שנקראת "Make Dear", כיצד אני יוצר תיקיות חדשות. נדבר על פקודת ה-LS, פקודה חשובה מאוד שאתם תשתמשו בה המון, נראה גם איך עובדים איתה.
פקודת תאץ', פקודה, אנחנו נשתמש בה סימן גדול מ"נראה מה אפשר לעשות איתו", כשזה קשור לאיזשהו סוג של עבודה עם מערכת הקבצים, רגע, נראה את הפקודה cut, c-a-t, cut on it, אוקיי?
בואו נתחיל עם הפקודות האלה. אז הפקודה הראשונה שאני רוצה להראות לכם, אז קודם כול, ברשותכם, תן לי לעשות לוגין. אז בואו נעשה לוגין ללינוק שלנו. זוכרים את הפקודה clear, פקודה שמאפשרת לי למחוק את המסך.
ובואו נתחיל עם הפקודה cd. הפקודה cd, מה שהיא עושה, היא מאפשרת לי לעבור מתיקייה לתיקייה. cd זה בא מהמילה change directory.
למשל, אנחנו יודעים איפה אנחנו נמצאים כאן, שלנו לכל משתמש יש תיקיית בית במקרה של היוזר root תיקיית הבית שלו זה /root אם אני רוצה לעבור לשורש של מערכת הקבצים כל מה שצריך לעשות זה פשוט cd ועכשיו אני בשורש איך אני יודע סליחה cd/ ועכשיו אני cd/ ועכשיו אני בשורש איך אני יודע את
זה pwd אני בשורש אם אני רוצה להיכנס לתיקייה אחרת למשל cd/etc אני נכנס לתיקיית ETC. כך אנחנו עוברים מתיקייה לתיקייה. אופציה אחרת שיש לי, אני יכול פשוט לחזור אחורה בזמן או לחזור אחורה בפאף על ידי cd נקודה נקודה.
כך אנחנו חוזרים צעד אחד אחורה. למשל, אני אכנס לתיקי הוואר לוג. בואו נראה מה יש לי פה בוואר לוג. יש לי לוג, למשל לוג. עכשיו אני בוואר לוג, pwd.
אני נמצא בתוך תיקי הוואר, בתוך תיקי הלוג. איך אני יוצא החוצה? שלב אחד, נקודה נקודה. עוד פעם, נקודה נקודה אני חוזר שלב אחד לאחור בפאף במסלול של התיקיות בואו נעשה ברשותכם עוד פעם clear לנקה את המסך דבר נוסף שאני יכול לעשות עם הפקודה cd לא משנה היכן אתם נמצאים
פשוט cd enter הוא מקפיץ אתכם לתיקיית הבית שלכם איך אני יודע שזה תיקיית הבית לפי הסימן tilde בואו נבדוק pwd אני אכן נמצא בתיקיית הבית שלי דבר אחר שאני יכול לעשות בואו אני אחזור לשורש עוד פעם אני אעשה cd tilde וגם כן אני נכנס לתיקיית הבית שלי. שוב פעם אני אעשה pwd ואני רואה היכן אני נמצא, אני נמצא תחת ה-root תחת תיקיית הבית שלי. שוב פעם אני אנקה את המסך.
אז ראינו cd/ והשם של התיקייה, ראינו cd/ ראינו cd בלבד להגיע לתיקיית הבית, ראינו cd להגיע לתיקיית הבית על ידי cd/ דבר נוסף שאפשר לעשות אתם תראו את זה הרבה ולמה אתם תבינו בהמשך cd dollar home גם בואו ברשותכם אנחנו נצא לשורש cd dollar home יביא אותי לתיקיית הבית שלי.
שוב פעם, אם אתם רואים אותי כותב מהר מדי, זה לא בגלל שאני כותב כזה מהר, אני פשוט משתמש בחיצים כדי ללכת לפקודות אחרות אחרונות שעשיתי, או אני נעזר בטאב כדי שישלים לי את הפקודה.
זוכרים? pw, ואני נעזר בטאב שישלים לי את הפקודה. טאב, כפתור הטאב. אז אפשר לראות שראינו את הפקודה cd, עברנו מתיקייה לתיקייה, הדבר הבא שאני רוצה להראות לגבי CD, או יותר נכון, הדבר הבא שאני רוצה להראות ברשותכם, ראינו CD, ראינו PWD, הייתי רוצה להראות איך
אני יוצר תיקייה חדשה, ושוב פעם לדבר על CD ברשותכם בקצרה. mkdir זו הפקודה שבעזרתה אנחנו יוצרים תיקייה חדשה.
אז התיקייה שאני רוצה ליצור זה jonas123, זו התיקייה שבא לי ליצור, הנה התיקייה שיצרתי. איך אני נכנס לתיקייה שנמצאת לידי? כלומר, תיקייה שנמצאת בתוך התיקייה שבה אני נמצא, אין צורך ב-Slash, כמובן, כי אנחנו לא צריכים לעבור ל-Slash כדי להגיע לתוך התיקייה.
אנחנו פשוט עושים cd ושם התיקייה שלידינו. פעם, cd, שם התיקייה שלידינו. אם הייתי רוצה להגיע לתיקייה הזאת על ידי זה שאני ניגש מהשורש, זה גם אופציה, cd / אני יודע שזה בתוך תיקיית רות, והנה לכם עוד דרך להגיע לתיקייה שנמצאת לידי.
אבל אם אני יודע שהיא לידי, למה אני צריך לרשום את כל ה-path? מצד שני, אם אנחנו לפעמים כותבים איזשהו סקריפט או משהו, חשוב לנו תמיד להגיע דרך ה-path בגלל כל מיני סיבות כאלה ואחרות.
כרגע זה פחות חשוב. הנה לכם דרך להגיע לתיקייה שנמצאת לידי. על הדרך כרגע ראינו את הפקודה make dir. פקודה נוספת, או יותר נכון שילוב של איזשהו סוויץ' בתוך הפקודה mkdir, הפקודה היא mkdir -p.
מה יפה בפקודה -p? היא מאפשרת לי ליצור תיקייה בתוך תיקייה בתוך תיקייה. למשל, טסט אחד, טסט שתיים, טסט שלוש. זו תיקייה בתוך תיקייה בתוך תיקייה.
בואו נראה מה יצרתי. CD, טסט אחד, טסט שתיים, טסט שלוש. הנה לכם, יצרתי תיקייה בתוך תיקייה בתוך תיקייה.
אני יכול להיכנס לתיקייה הזאתי. TWD, אני בתוך... אופס, TWD, אני בתוך תיקייה, טסט שלוש, בתוך טסט שתיים, בתוך טסט אחד, בתוך רוב. מי מכם שחדש לעבודה ב-CLI, בקומנדלה, אני ממליץ לכם בחום, אני ממליץ לכם בחום לתרגל את זה עוד פעם ועוד
פעם, ליצור תיקייה, להיכנס אליה, לצף. זו הדרך היחידה, אין דרך אחרת. זו הדרך היחידה שלכם להתמצות במערכת הקבצים של לינוקס ולהוסיף לסקילס שלכם את היכולת לעבוד עם command line.
מאוד מאוד חשוב. פקודה נוספת שאני רוצה להציג לכם היא הפקודה אלס, פקודה מאוד מאוד חשובה, וכשמה כן היא, זו פקודה שמאפשרת לי לראות את האובייקטים בתיקייה מסוימת, בין אם זו תיקייה שאני נמצא בה ובין אם זו תיקייה מרוחקת.
אז שוב פעם, הפקודה ls באה מהמילה list, וזה מאפשר לי לראות תוכן של תיקייה. בואו נתחיל מהדבר הטריוויאלי ביותר, אני בתיקיית הבית שלי, אני אעשה clear, ניקיתי את המסך, בואו נעשה רק ls.
ls מראה לי תיקיות וקבצים שיש לי פה בתוך התיקייה שלי. למה מה? אני לא באמת רואה מה מהקבצים האלה זה תיקייה, מה מהקבצים האלה זה קובץ. הייתי צריך לומר מה מהאובייקטים האלה זה תיקייה, מה מהאובייקטים האלה זה קובץ.
אני לא יודע מי הבעלים שלהם, אני לא יודע למי יש הרשאות עליהם, אני לא יודע מה הגודל של הקבצים האלה ועוד ועוד. כלומר, אין לי המון information על הקבצים האלה, לכן אנחנו מאוד מעדיפים להשתמש בסוויץ' ls-l.
הנה הסוויץ' הראשון שאתם לומדים, ls-l. עכשיו הקבצים מסודרים בצורה הרבה יותר יפה,