שחזור נתונים בלינוקס - חלק 3
ifconfig מציג את הכתובת שקיבל הכרטיס מה-DHCP.dhclient eth0 כדי לקבל כתובת. כל שרת מקבל כתובת שונה, ולכן יש לרשום את הכתובות./mnt/sysimage/var/log לשרת המקבל באמצעות scp. SSH מוצפן ומאפשר להעביר את הקבצים.tar -cvzf - מכווץ את תיקיית הלוגים, והמינוס מציין שהפלט יוצא לסטנדרט אאוטפוט. הפלט מועבר ב-pipe ל-ssh, ובשרת המרוחק הפקודה cat כותבת אותו לקובץ. כך לא נשמר ארכיון על השרת המקורי.linux rescue sshd, וכך מופעל שרת SSH במצב הרסקיו. מכאן אפשר להתחבר מ-WinSCP או מלקוח SSH אחר ולשלוף קבצים.tar -cvzf - * מכווץ את כל הקבצים בתיקייה ושולח את הפלט החוצה.ssh-keygen ו-ssh-copy-id מאפשרים התחברות בלי סיסמה. בשיעור נדרשה סיסמה.מבנה ושמות דיסקים ומחיצות בלינוקס:
הוכן ע"י התלמיד המצטיין: אברהים אבו שיכה
פרקי ההרצאה: שחזור נתונים בלינוקס - חלק 3
תמלול ההרצאה: שחזור נתונים בלינוקס - חלק 3
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «שחזור נתונים בלינוקס - חלק 3» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
אז יש לנו שרת שלא עולה ובסרטון הזה אני הולך להראות לכם איך אפשר להוציא את הנתונים ממנו דרך הרשת. אז איך בעצם אנחנו יכולים לקחת שרת שלא עולה, שהמערכת ההפעלה שלו יכולה להיות הרוסה לגמרי ולהעלות אותו במצב כזה שהרשת בו עובדת ואני יכול להוציא את הנתונים החוצה?
אז זה השרת, כאמור הוא לא עולה ומה שאנחנו נעשה זה נעלה אותו מה-CD אני מכניס כרגע בוחר את ה-DVD המקורי ועושה לה שרת ריסטארט. בסרטונים הקודמים ראינו איך אפשר לעלות במצב רסקיו ולהעתיק את החומר לדיסק אחר, דיסק USB או דיסק רגיל.
הפעם אנחנו נבחר באופציה אחרת ונוציא את החומר דרך הרשת. בינתיים הכנתי שרת נוסף, ולצורך העניין מבחינתכם זה יכול להיות כל שרת אחר בארגון.
הוא ישמש אותי בשביל להוציא אליו את החומר. הוא יהיה בעצם השרת שאני אתחבר אליו, אוקיי? אז כאן אני בוחר English, U.S. את הסוג של המקלדת, ובניגוד לפעמים הקודמות, כאשר כאן אני אשאל אם אני מעוניין להעלות את הרשת, אז אני בוחר באופציה של Yes, ובתפריט הזה הממשק שואל אותי איזה כרטיס רשת אני מעוניין להעלות.
במערכת הספציפית הזאת יש לי רק את הכרטיס רשת ETH0 ואני אבחר אותו. מיד אני מגיע לתפריט שבו אני מוכר את הגדרות ה-IP.
יש לי אפשרות לבחור את IPv4 או את IPv6 או את שתיהן. אני כרגע אבחר להעלות את IPv4. כאן יש לי אפשרות או לתת כתובת ה-IP באופן ידני ולהזין בעצם כתובת ובעצם את ה-Network Mask של הרשת או לבחור באופציה של DHCP במידה ויש לי DHCP ברשת.
ברשת הזאת יש לי DHCP ולכן אני אבחר את האופציה של ה-DHCP ואני אלחץ אוקיי. את ה-IPv6 ביטלתי כי הרשת שלי פה בעצם כל השרתים מקבלים כתובות של IPv4 ושזה המצב ברוב הארגונים כיום, אוקיי?
כאן בעצם אני אשאל באיזה צורה אני רוצה בעצם להפעיל את המערכת הפעלה, לעשות לה מאונט, יש לי אפשרות רגילה או read-only לקריאה בלבד, אני אבחר לעשות קונטיניו, כדי שבעצם המערכת תטען והוא יעשה מאונט לתיקיות שלה לתוך mnt sys image.
כאן אתם יכולים לראות, כתוב כאן ממש את הדירקטורי. אם אני אעשה סקיפ, אז בעצם המערכת תעלה בלי לעשות מונט למערכת ההפעלה ב-mnt sys image, ואני אוכל לעשות את זה באופן ידני.
בוחר קונטיניום. אז כרגע הגעתי לתוך ה-shell של המכונה, אני יכול לעשות פה ifconfig ולראות את ההגדרות של הרשת.
אני רואה כאן שהכרטיס בעצם קיבל את הכתובת 10.2.15, וזו בעצם הכתובת שהכרטיס קיבל דרך ה-DHCP, ככה אני יכול לראות שהממשק של הרשת הוא למעלה.
מכאן אני אעבור לשרת הנוסף שהתקנתי מבעוד מועד, כמובן בתוך רשת קיימת, אתם יכולים להשתמש בכל שרת שיש גישה אליו דרך הרשת, בין אם זו גישה ישירה או בין אם הגישה אליו דרך גייטוויי.
מה שחשוב זה שהפקודה של SSH לצורך העניין תעבוד, כי אנחנו נשתמש בפרוטוקול המוצפן של SSH בעזרת הפקודה SCP כדי להעביר את הקבצים.
הנה ניגש לשרת. עושה לוגין ובודק את כתובת ה-IP, ifconfig, אני רואה שהבשרת הזה לא מוגדרת רשת אז אני רגע אגדיר אותה באופן ידני, מינוס a, ושהכרטיס רשת פה נקרא eth1 ואני באופן ידני אפעיל את ה-dhcp-client, שים את זה בעזרת הפקודה dhcp-lient, DH Client ושאחרי זה אני מציין את השם של
הכרטיס. כמובן ההגדרה הזאת לא תישמר לבוט הבא אלא בעצם ה-DHCP Client ירוץ פעם אחת ויקבל כתובת עבור הכרטיס רשת שאני מציין.
אוקיי, הפקודה רצה. עכשיו אני אריץ ifconfig ואני אראה שהכרטיס רשת קיבל כתובת 10.2.15 שזה בדיוק כמו הכתובת של השרת הקודם, תכף נראה למה.
הדבר הראשון שאני חושד בו זה הכתובת Mac, אבל כמו שאתם רואים פה, הכתובת Mac היא שונה, פה הכתובת Mac מסתיימת ב-EBC0, וכאן הכתובת Mac מסתיימת ב-D2.41.
כלומר, אפילו שכתובות ה-Mac שונות, קיבלו את אותה כתובת מה-DHCP וזה מוביל אותי בעצם למסקנה שכנראה לא מדובר באותו ה-DHCP כי אלא אם כן יש באג מאוד מאוד רציני בתוך ה-DHCP הוא לא אמור לתת את אותה כתובת לשני שרתים שנמצאים באותו רשת אלא אם כן יש להם MAC address זהה מאיזושהי סיבה ואז הם גם תכלס לא יוכלו לדבר ביניהם
בואו נסתכל רגע על ההגדרות רשת של המכונה. מה שאני רואה כאן זה שבעצם האדפטר הוא מחובר לרשת מסוג NAT, כלומר Network Address Translation, וכאן אני רואה יש לי כמה סוגי רשתות.
אז דרך בטוחה לגרום לזה לעבוד זה להשתמש בברידג'ט אדפטר, ודרך שנייה זה להשתמש ב-NAT Network. עכשיו, אם אנחנו נסתכל על ההבדל בין NAT ו-NAT Network, ולכאורה זה נשמע מאוד דומה, אבל יש ביניהם שוני מהותי, ואני אסתכל רגע בדוקומנטציה של הווירצ'ואל
בוקס. אם אני אסתכל על נטוורק מסוג נאט, כאן בעצם כתוב שזאת הדרך הפשוטה ביותר לחבר מחשבים, וכאן בעצם כתוב שהראוטר, כאן בעצם כתוב שהראוטר בעצם is placed between each virtual machine and the host.
This separation maximizes security. כלומר, בעצם במצב נאט נוצר Network Address Translation שונה לכל וכל מכונה וירטואלית.
כתוב, The virtual machine is invisible and unreachable from outside the internet. זה ברור כי זה נאט. And by default, virtual machines cannot talk to each other.
כלומר, נוצרת פה בעצם ראוטר ורשת NAT נפרדת עבור כל מכונה ומכונה. לעומת זאת, ב-NAT Network, כאן בעצם ההשוואה היא לסרוויס כמו לראוטר פנימי בתוך הבית, שהמכונות הן כן יכולות לדבר ביניהן בתוך רשת ה-NAT הזאת.
יחד עם זה, המכונות בעצם לא נגישות מבחוץ, מתוך אינטרנט. כלומר ה-NAT נטוורק הוא למעשה רשת NAT שמוגדרת עבור מספר מכונות, ו-NAT זאת בעצם רשת NAT נפרדת לכל מכונה ומכונה.
לכן מה שאני אעשה עכשיו, אני אבחר באפשרות NAT נטוורק עבור שתי המכונות ואחדש להם את כתובת ה-IP לכל אחת ואחת מהם. כאן אני אעשה את אותה פעולה, נתנת נטוורק, אוקיי, וכאן אני אריץ dhc.dhcליינט על eth0, אוקיי, בואו נראה אם, כן, וקיבלתי פה כתובת שונה, קיבלתי פה כתובת 10.02.7,
וכאן אני גם כן אריץ עוד פעם את dhcליינט על eth0, 1. בואו נראה איזה כתובת אני אקבל, הוא All Ready Running, אני רוצה רגע PS-EF, Grap, EHC, כן, אם הוא רץ אז אני יהרוג אותו, אני אעשה לו קיל לפרוסס 1873, אז זה המספר פרוסס של ה-DH קליינט.
ה-DH קליינט כמובן ממשיך לרוץ כדי שברגע שהכתובת בעצם תגיע למיצוי של הזמן המקסימלי שהוגדר ב-DHCP, אז הקליינט יבקש כתובת חדשה או לשחזר את הכתובת הישנה.
בכל מקרה אני הורג את הקליינט עכשיו ואני אריץ אותו מחדש בשביל שיקבל כתובת חדשה. כרגע ה-DHCP מדבר עם ה-DHCP בפרוטוקול DHCP ותכף נראה איזה כתובת תתקבל כאן. אוקיי, נעשה ifconfig, ואנחנו רואים בעצם שהכתובת של השרת שלנו, של השרת שאליו אנחנו נחלץ את המידע, היא כתובת 10.0.2.8.
בואו נרשום אותה בצד. 10.0.2.8. כאשר אני עובד על מערכות, במיוחד כשאני נאלץ לעבוד על מערכות אצל לקוחות רבים, אני בדרך כלל עובד עם פחברת פתוחה ורושם ככה את כל הכתובות שיהיה לי את זה מול העיניים.
אוקיי, בואו נעשה, נבדוק אם התקשורת עובדת. נעשה פינג לכתובת 10.0.2.8 ואכן יש פינג. עכשיו נבדוק אם SSH עובד. SSH, כן, אכן עובד. אני יכול בעצם משרת שאין עליו מערכת הפעלה להיכנס לשרת אחר ב-SSH, וזה אומר גם שאני אוכל להוציא ממנו את המידע בעזרת SCP, ואנחנו גם נראה איך עושים את זה בשיטה קצת יותר מתוחכמת
כדי לשמור על Permissions ועל עוד כל מיני דברים מעניינים. הנה, שלחתי wall, ואני רואה שאפשר לראות את זה גם מהשרת. יפה מאוד.
עכשיו אני יוצא מתוך ה-ssh ואני יכול להגיע ל-slash mnd-sys-image, נגיד var-log, אני אחלץ את קבצי הלוג. כמובן שבדרך כלל אתם תרצו לחלץ איזשהו מידע