סוגי בקשות בממשקי אינטרנט

בלי כתוביותעם כתוביות

מילון מושגים:

בקשה - פנייה שלקוח שולח לשרת כדי לקבל מידע או לבצע פעולה. השרת מחזיר עליה תגובה.

Postman - כלי לבדיקת API: שליחת בקשות HTTP לשרת ובחינת התגובות, נפוץ בפיתוח ובבדיקות.

GET - שיטת HTTP לבקשת מידע מהשרת בלי לשנות אותו. הפרמטרים מועברים בדרך כלל בכתובת.

POST - שיטת HTTP לשליחת נתונים לשרת כדי ליצור או לעדכן משאב, למשל שליחת טופס.

PUT - שיטת HTTP לשליחת נתונים לשרת כדי ליצור או להחליף משאב קיים במלואו.

DELETE - פקודת SQL למחיקת שורות מטבלה. גם שיטת HTTP לבקשת מחיקה של משאב בשרת.

CRUD - ראשי התיבות של ארבע הפעולות הבסיסיות על נתונים: יצירה, קריאה, עדכון ומחיקה.

API - ממשק תכנותי שמגדיר כיצד תוכנה אחת פונה לאחרת ומחליפה איתה נתונים ופעולות.

סוגי בקשות בממשקי אינטרנט

בכל בקשה ב-Postman בוחרים מרשימת גלילה את סוג הבקשה, והוא קובע איזו פעולה השרת יבצע. ההרצאה עוברת על ארבעת הסוגים המרכזיים ועל מודל שעוזר לזכור אותם.

ארבעת הסוגים

1. get: קריאת נתונים בלי לשנות, למחוק או לערוך אותם. זה דומה ל-SELECT ב-SQL.

2. post: יצירת נתון חדש במערכת, למשל משתמש או עגלת קניות חדשה בדאטאבייס של השרת.

3. put ו-patch: עריכה או עדכון של נתונים שכבר נוצרו. עדכון של עגלה קיימת נעשה ב-put, ויצירת עגלה חדשה לגמרי ב-post.

4. delete: מחיקת אובייקט, למשל עגלת קניות שנוצרה.

יש גם options, אבל ההרצאה לא מרחיבה עליו.

מודל CRUD

CRUD הוא ראשי תיבות של Create, Read, Update, Delete, והוא מתאים גם ל-SQL וגם ל-Web API. ההתאמה:

1. Create הוא post.

2. Read הוא get.

3. Update הוא put או patch.

4. Delete נשאר delete.

אחרי ההרצאה אפשר לבחור את סוג הבקשה הנכון לפעולה שרוצים לבצע בשרת.

השיעור הבא בקורס: הדגמה של סוגי בקשות חלק 1

פרקי ההרצאה: סוגי בקשות בממשקי אינטרנט

תמלול ההרצאה: סוגי בקשות בממשקי אינטרנט

הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «סוגי בקשות בממשקי אינטרנט» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.

00:02
אחד הדברים הראשונים שאנחנו שמים לב שאנחנו צריכים להגדיר בקשה בפוסטמן זה שיש לנו רשימת גלילה שאנחנו יכולים לבחור את סוג הבקשה. אז כאן המקום להגיד שכשאנחנו מדברים על ממשקי ווב אנחנו צריכים לציין איזה סוג בקשה אנחנו מפנים לשרת.
00:22
סוגי הבקשות מתחלקות בגדול לארבעה סוגים. אז יש לנו את הסוג של גט. גט זה קריאה של נתונים. בלי לעשות שום מניפולציה לנתונים, בלי לשנות אותם, בלי למחוק או לערוך אותם.
00:37
פשוט לקרוא. אפשר להגיד שזה חופף לפעולת ה-SQL סלקט כוכבית או סלקט משהו מטבלה מסוימת כדי לראות אותה. אנחנו לא משנים את הטבלה, אנחנו רק משתמשים בנתונים.
00:51
מתודה נוספת שקיימת בממשקי ווב, ממשקי HTTP, היא פוסט. כאן, לעומת הגט, שזה קריאה, אנחנו כבר מבצעים מניפולציה.
01:02
אנחנו יוצרים איזשהו נתון נוסף בטבלה. לדוגמה, אנחנו עושים קריאייט לאיזשהו יוזר או איזושהי עגלת קניות בדאטאבייס של השרת.
01:14
אז פוסט כבר דורש מאיתנו לייצר איזשהו אובייקט חדש בתוך המערכת. יש לנו עוד סוג שלישי שנקרא פוט ופאץ'. פוט ופאץ' הם עריכה או עדכון של נתונים בדאטאבייס.
01:30
כלומר, אם פוסט זה קריאייט, אז פוט ופאץ' זה עדכון של נתונים שכבר נוצרו. אז אם אני רוצה לעדכן נתונים של עגלת קניות שנוצרה לי בדאטאבייס, קארט, אז אני אבצע פוט.
01:45
אם אני רוצה לייצר עגלת קניות חדשה לגמרי, אני אבצע פוסט. דיליט, כשמה כך היא עושה, כך היא מבצעת, היא מוחקת פשוט אובייקט. אם אני ארצה למחוק את עגלת הקניות שיצרתי, אז אני אשתמש בדיליט.
02:00
אני חוזר עוד פעם לפוסטמנט, כשאנחנו פונים לשרת אנחנו צריכים לציין איזה פעולה: גט, פוסט, פוט, פאץ' או דיליט.
02:09
יש לנו גם את ואת אופשיאנס שכרגע לא נרחיב עליהם. מודל תיאורטי שעוזר לנו לזכור את הסוגי בקשות שאנחנו יכולים להפעיל בפוסטמנט דרך ממשקי הווב הוא מודל קרוד שהוא ראשי תיבות של קריאייט read, update and delete.
02:28
הקרוד המודל הזה יכול לשמש אותנו לא רק בממשקי Web, ב-Web API, אלא גם בעולם ה-SQL לדוגמה.