מבנה כתובת IPv6

תמלול ההרצאה: מבנה כתובת IPv6

הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «מבנה כתובת IPv6» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.

1. 00:02

   שלום לכולם, בהרצאה הזו נלמד איך נראית כתובת IPv6, איך כותבים אותה. נתפוס לנו איזשהו נתב, לא משנה איזה, ניכנס פנימה, נעבור ל-cli, הוא שואל אותי האם לעשות ויזרד, אשף של שאלות להגדרה ראשונית, לא צריך, אל תעזור לי עם ההגדרות, אני יודע פקודות

2. 00:22

   לבד. נעשה enable, ויש לנו show IP interface brief שמראה לי את כרטיסי הרשת וכתובות IPv4. אם אני אוסיף פה v6, אני אראה כתובות IP ב-v6.

3. 00:36

   כרגע אין לי אף כתובת לא ב-v4 ולא ב-v6. בואו ניכנס לאיזשהו אינטרפייס ונפעיל שם את ה-IPv6. אני נכנס ל-confti, למצב ההגדרות, ל-interface g00.

4. 00:50

   אפילו שאין אף כבל מחובר, אני יכול לעשות IPv6 enable ולהפעיל את ה-IPv6. ברגע שאני מפעיל אותו וחוזר חזרה למצב Enabled הראשי, יוצא ממצב ההגדרות ועושה show IPv6 interface brief, אני רואה שבכרטיס שבו הופעל IPv6 מופיעה לי כתובת IP שאני מקבל אותה אוטומט יחד עם ההפעלה של IPv6.

5. 01:19

   הכתובת הזאת נקראת לינק לוקאל ואנחנו נלמד עליה בהמשך הרבה מאוד. כרגע אני רוצה לחקור את המבנה של הכתובת, איך כותבים אותה. קודם כל, IPv6 מורכבת מ-128 ביטים, בניגוד ל-IPv6 שהייתה רק 32 ביטים.

6. 01:35

   זאת אומרת, כתובת יותר ארוכה, ולכן יש שם הרבה יותר אפשרויות. שתיים בחזקת 128 אפשרויות שזה מספר עצום, כדי שלא ייגמרו לנו כתובות כמו שזה קרה ב-IPv4.

7. 01:48

   את ה-128 ביטים כותבים בצורה מקוצרת על ידי אקסה. כל מספר באקסה זה ארבע סיביות, ארבע ביטים בדיוק, ויש לנו מחשבון בווינדוס שיודע להפוך ביטים לאקסה.

8. 02:02

   לדוגמה, אני בא למחשבון שלי, לוחץ פה על התפריט פרוגרמר מחשבון למתכנתים, בוחר אקסה דצימלי, לוחץ על אות F, זה למעשה מספר F, ורואה שהוא 1111.

9. 02:16

   זאת אומרת שאחרי 9, במקום מספר 10 יש לנו אות A. תראו, אות A זה מספר 10. מה זה יהיה 11? בואו נעשה עכשיו פה בדצימאלי שלנו הרגיל 11, נראה שזאת אות B. זאת אומרת, יש לנו ב-X המספרים עד F, זה הכל מספרים, פשוט מסמנים את המספרים האלו באותיות, אבל זה מספרים מבחינת המהות שלהם.

10. 02:41

    אז אם יש לנו ב-X, נניח, FE, בואו נעשה FE, זה מספר בבינארי, 1111, 1110. זה הסיביות שלנו, ויש לנו כאלו 128 סיביות. במקום לכתוב ככה 128 סיביות, כותבים בקיצור FE. פשוט כתיבה מקוצרת של אותו מספר.

11. 03:02

    דרך אגב, יכלנו במקום המספר הזה לכתוב 254. זה הכל אותו מספר. זה בסיס של 1,0, אתם רואים? הבסיס של 1,0. זה בסיס של 0 עד 7, בסיס 8. זה בסיס דצימאלי, 0 עד 9.

12. 03:17

    וזה בסיס אקס הדצימאלי עד 16, עד 15 זאת אומרת זה כתיבה שונה של אותו מספר מבחינת המהות והדרך הכי קצרה לכתוב את כל הסיביות האלו זה באקסה פשוט כותבים fe במקום 1111110 אז הבנו שכל ספרה באקסה זה 4 סיביות ולכן פה בקבוצה הזאת יש 16 סיביות אז לקחו מ-28 ביט וחילקו אותם ל-8 קבוצות כאשר בכל קבוצה יש 16 ביטים כדי שכתיבה תהיה יותר נוחה כמו

13. 03:49

    מה שב-IPV4 עשו עם הנקודה הישרונית, נכון? מספר, נקודה יישרונית, מספר, חילקו 32 ביטים לקבוצות של 8 ביטים, וכל קבוצה של 8 כותבים אותה בדצימלי. פה חילקו לקבוצות של 16 ביטים, וכל קבוצה כותבים באקסה.

14. 04:07

    פשוט כתיבה יותר נוחה. מבחינת המחשב, בסוף הכל ביטים רגילים. סך הכל צריכות להיות 8 קבוצות, ובכל קבוצה חייבים להיות בדיוק 4 מספרים אקסדצימליים.

15. 04:19

    ואני שם לב פה שיש לי קבוצה, איך אני יודע שזה קבוצה? בין נקודתיים זה קבוצה, אתם רואים? נקודתיים ונקודתיים זה קבוצות. מפריד בין הקבוצות נקודתיים.

16. 04:28

    ב-IPV4 הייתה נקודה בודדת, נכון? היינו שמים נקודה, ב-IPV6 זה נקודתיים. הפרדה בין הקבוצות. כל הקבוצות האלו זה להצגה נוחה לבן אדם. בסוף על הכאבל בווייר שארק זה עובר 1,011 ברצף מ-28 סיביות.

17. 04:46

    אין שום נקודות ואין שום נקודתיים. פשוט סיביות עוברות על הקו ובכל קבוצה כזאת חייבים להיות בדיוק 16 ביטים שזה ארבע מספרים באקסה ופה אני רואה שלושה למה שלושה כי לפני כן היה פה אפס שצמצמו אותו אז הכתובת המלאה חייבת להיות פה עם אפס בוא נבדוק עכשיו יש לנו ארבע ארבע ארבע ארבע ארבע יפה קודם כל השלמנו את כל האפסים המובילים בהתחלה נניח שהיה פה במקור גם 0 אז היו כותבים את