מבוא לציד איומים
Threat Hunting
פרקי ההרצאה: מבוא לציד איומים Threat Hunting
תמלול ההרצאה: מבוא לציד איומים Threat Hunting
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «מבוא לציד איומים Threat Hunting» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
שלום לכולם, אנחנו במודול השלישי של Threat Hunting, לצוד את הרוגלה, את האיום. במודול הזה אנחנו נדבר על לחפש את הפרצה באופן אקטיבי.
לא להגיב למה שקרה, אלא לחפש מראש איפה אפשר לפרוץ. מראש לחפש את האינדיקציות לחדירה שאולי קרתה ואנחנו עוד לא יודעים. כי יש זמן בין פריצה בפועל לדטקשן, לאיתור שלה.
הרבה פעמים פורצים באופן שקט ומתחילים לטייל ברשת, והפורץ לא מתגלה במשך שבועות אם לא חודשים. הזמן הזה שבו הוא כבר פרץ אבל עוד לא התגלה נקרא dwell time.
Dwell זה לחיות, לגור, כאילו הוא גר אצלנו ברשת. הם כותבים שזה several weeks, כמה שבועות או חודשים. מתוך מחקר שראיתי, שם דיברו על 200 יום עד שבכלל מתגלית פרצה.
זאת אומרת, יש הרבה זמן לפורץ, לחקור את הרשת שלנו. כדי לקצר את הזמן הזה, את ה-dwell time הזה, ולגלות יותר מהר את הפורץ, אנחנו רוצים לצוד באופן אקטיבי איומים.
הפעולה הזאת של לצוד ולחפש אותם זה יכולת להפעיל יותר לוגים, יכולת לכוון יותר טוב את המערכות ניטור. יש גם שיטות שהם לא מדברים עליהן פה, שנקרא Honeypot.
זאת אומרת, משאיר שרת כאילו חשוף כאילו חלש כדי לראות אם מישהו פורץ אליו שרת שקל לפרוץ אליו ואני מנטר אותו זאת אומרת כמו מלכודת דבש כזאתי להאקר זאת אחת השיטות היותר מגניבות והטובות ככה אנחנו מדמים שרת אמיתי מבחינתו זה שרת אמיתי שמאובטח פחות טוב הוא מזהה את התורפה פורץ עליה ואנחנו כל הזמן מנטרים את השרת הזה וכך יודעים שיש פריצה ברשת מלכודות דבש כאלו
בקיצור אנחנו עכשיו בפרק של threat hunting אנחנו צדים את האיום בצורה אקטיבית יש פה הרבה מאוד תיאוריה שהם מספרים לנו האמת שהכל די ברור מאליו אז אני מדלג על כל הסיפור