הגדרת משתנים - Variables
DECLARE @i INT.SET @i = 90. ההדפסה נעשית ב-PRINT, והערך מופיע בלשונית Messages.+ או עם +=.SELECT @str1 = FirstName מכניס לתוך המשתנה את הערך מהשורה האחרונה שנשלפה, כי אין WHERE.#name נמחקת כשהחיבור נסגר. ##name גלובלית לכל החיבורים, ונמחקת כשכל החיבורים נסגרים או בהפעלה מחדש של השרת.SELECT ... INTO ... WHERE 1 = 2 יוצר את הטבלה עם ההגדרות בלבד.פרקי ההרצאה: הגדרת משתנים - Variables
תמלול ההרצאה: הגדרת משתנים - Variables
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «הגדרת משתנים - Variables» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
שיעורנו היום פותח בפנינו צוהר לנושא של TSQL - Transact SQL. נרשום זאת: Transact SQL זו שפה פרוצדורלית שהיא למעשה בעצם הרחבה של מיקרוסופט לשפת ה-SQL. שפת ה-SQL זו שפה סטנדרטית המתמחת היום ברוב בסיסי הנתונים שקיימים היום.
TSQL זוהי תוספת ייחודית המאפיינת רק את הבסיס לנתונים SQL Server של מיקרוסופט. ב-tsql אנחנו עוברים מכתיבת שאילתות בודדות לתוכנית לפרוצדורה ארוכה שבה ניתן להגדיר משתנים, לייצר פונקציות, לעבוד עם תנאים ולייצר לולאות.
כל הדברים הללו ועוד אנחנו נראה בשיעורים הקרובים. בשיעורנו היום אנחנו נראה כיצד אנחנו מגדירים משתנים, מהם סוגי המשתנים שאיתם אנחנו עובדים וכיצד אנחנו מבצעים להם השמה, כיצד אנחנו יוצרים להם אתחול, אתחול אוטומטי או אתחול דרך משפט סלק, מדפיסים את הערך וכיצד אנחנו מוודאים בין
משתנים מקומיים למשתנים גלובליים. כל זאת ועוד בשיעור שלנו ואנחנו כבר יכולים להתחיל. הגדרה של משתנה מתחילה בפקודה declare. דקלר, כל משתנה מקומי שאנחנו מגדירים אותו בתוך התוכנית, כל משתנה חייב להתחיל בסימון שטרודל על מנת לסמן שזהו משתנה שאני מגדיר אותו.
משתנה, אז אני מציין את השם שלו שטרודל I, ולאחר מכן אני צריך לתת לו את הדאטה טייפ שלו. כרגע זה אינט על מנת לציין מספר אינטג'ירי שלהם.
לבצע השמה למשתנה תמיד תמיד תמיד אנחנו מתחילים בפקודה של ה-set. set שטרודל איי אנחנו בהמשך נראה איך אנחנו דמקום סט בשלושים בסלקט אבל כרגע set שטרודל איי אנחנו מכניסים את הערך 90 ולאחר מכן אנחנו יכולים כבר להדפיס שטרודל איי על מנת להדפיס את הערך עצמו.
F5 ואנחנו מקבלים כאן בתוך חלון ה-messages מכיוון שהשתמשתי בפקודת פרינט את המספר 90. בואו נגדיל את החלום. שימו לב שכאן בעצם יצרתי איזושהי תוכנית Batch אם אני אשוב ואגדיר כאן משתנה נוסף וגם הפעם אני אקרא לו I והפעם אני גם אגדיר אותו כאינטג'ר ואנחנו שוב נבצע לו השמה שתלוי על I שווה ל-100 ונרצה גם להדפיס אותו
כפי שעשינו מקודם האדיטור כבר מזהה שמדובר כאן בשתי משתנים מזהים לא ניתן להגדיר שני משתנים באותה תוכנית על מנת לבדל בין שני התוכניות הללו באותו סשן וליצור בצ'ינג שונים, יש לנו את הפקודה של גו.
בגו אנחנו בעצם מייצרים כאן בידול מה שמוגדר כאן לא רלוונטי לכאן, ולהפך, אלו שתי תוכניות נפרדות, הגם שהן רצות לעלות בסשן, לעלות בקונקשן, מדובר כאן בשתי תוכניות נפרדות, ואם אנחנו נריץ אותן אז אנחנו נראה שהן חיות זו לצד זו, הגם שיש להן משתנה באותו שם משתנה זהה.
יצרנו משתנה אינטג'ר, משתנה שלם, אנחנו רוצים גם להגדיר משתנה סטרינגי שיוכל להכיל מחרוזות. בואו נגדיר את str1, הפעם אנחנו נגדיר אותו מסוג ורקר, כמה תווים.
אז יש לי אפשרות לציין 10 תווים, 100 תווים. אבל אני יכול להגיד, לא, לא, תשמע, אני רוצה כאן מחרוזת שהיא מבחינתי המקסימום האפשרי שניתן להגדיר ורקר, ולכן אנחנו משתמשים במילה השמורה נקס.
לאותה שורה אנחנו יכולים גם להגדיר משתנים נוספים שטרודל str הפעם אנחנו נקרא לזה שתיים וברקב שוב פעם אנחנו נלך על המילה השמורה max על מנת לתת גודל מקסימלי בשתי שורות השתמשנו בפקודת הדיקלר על מנת להגדיר את שני המשתנים הללו set שוב פעם לבצע השמה אז לתוך str1 אנחנו מכניסים
כאן את הפקודה hello ולתוך str2 ברגע שנמשם שטרודל שימו לב שהוא מזהה לי את האינטג'ר כיוון שלא בידלתי אותו ברגע שכאן אנחנו נשים את ה-go בואו נראה זה גם תרגול טוב שנוכל לראות שכרגע ה-i שורדליי כבר אינו מוכר בקטע של הקוד בו אני נמצא וכרגע כל מה שהוא מכיר זה str1 ו-str2 אנחנו בוחרים אותו מתוכה את nsense מסמן פותח
גרשיים כיוון שאנחנו במחוז זה ואנחנו רוצים לקרוא ל-allobot אוקיי אנחנו יכולים גם להדפיס אותם אנחנו יכולים לשרשר אותם יחדיו מצד אחד אנחנו משרשרים אותם בואו ננסה להדפיס פרינט שטרודל str1 לשרשר את זה עם רווח לשרשר את זה עם השטרודל של ה-str2 2% אנחנו מחברים אותם יחדיו לא רק שאנחנו
יכולים לחבר אותם אנחנו גם יכולים להוסיף אחת לשנייה שטרודל של str1 פלוס שווה דהיינו תכניס לי את התוכן שיש בתוך str ותוסיף עליו, להוסיף רווח ותוסיף עליו גם את השטרודל של